המקור של אמונות טפלות 2 – מותו של חתול שחור

רשומה רגילה

חתול שחור מביא מזל וברכה, או קללה ומוות? הבחירה בידכם. נעליים מתחת למיטה? אנחנו חוזרים עם סבב נוסף של ניפוץ מיתוסים, עם חשיפת המקור ממנו התפתחו הגיגי ההבל.

במאמר הקודם עברנו על העברת תינוק מעל שולחן, האיסור של רווק לשבת בקצה שולחן, וכן מעבר מעל תינוק שוכב. וכן ראינו בתמציתיות שהמקור לאמונות טפלות הוא למעשה עובדות שנבעו מצורך טכני ומעשי, וההסברים סולפו במשך הדורות.

נעליים, מה המידה השלך?

הכלל: אסור לשים נעליים מתחת למיטה, או אסור לישון על מיטה שמתחתיה נעליים, במיוחד לא באזור הראש.

מה יקרה: שדים ורוחות ייכנסו באומלל הישן על המיטה, מזיקים ירדפו אותו ביום, וקללה כללית תבוא על המעורבים בעניין.

מאיפה זה בא: זה התחיל עוד בתקופה בה נהגו לנום על מיטות נמוכות, או אף על מזרנים מסוג כלשהו המונחים על הרצפה.

נעליים נחשבו פריט לבוש חשוב ויקר ערך לבעליהן. ללא אספלט בדרכים, ללא מרצפות על כל צעד ושעל, לקחת למישהו את הנעליים, למעשה השבתת אותו, הוא לא יזוז ממקומו. היה זה אך הגיוני לרצות לטמון את הנעליים מתחת למזרן או המיטה.

לעיתים גם התעורר הצורך לנעול את המנעלים בחשכה מוחלטת, כמובן לפני עידן החשמל, היה על הנועל לגשש ולמשמש את כל הנקרה בדרכו עד שיגיע לנעליים, שלולא הם, לא היה זז ממקומו.

shoes under bed

עד כאן הכל בסדר, הבעיה מתחילה כאשר הנעליים היו למעשה מצבור אחד גדול של רפש וטיט, ומבלי להגדיר 'חיידקים' מהם, ניתן היה להבין שהרעל הזה, והסירחון המתלווה אליו, שמוכנסים לתוך הבית, ולתוך המזרן, לא היה רעיון הכי נבון מבחינה בריאותית.

סביר להניח שאנשים שנצמדו בשנתם לנעליהם כמו עכבר השוכב על דינר, אכן סבלו ממחלות המועברות על ידי, אמרנו, חיידקים.

אלמנט האִסְטְנִיסוּת (סלידה מכל דבר) התעורר גם כאן, לא תמיד יכלו בבני הבית האחרים לסבול את הריחות, ואת עצם המחשבה על מנעל שהתגולל בהליכה ברחובות בתוך רפש ופרש, לפי שהיו הסוסים והבהמות עושים ענייניהם על אם הדרך, וביוב מן הבתים הושלך גם הוא החוצה, כך היה מקובל.

מאחר ובתקופות קדומות אלה, מדע הרפואה היה אח ורע למדעי הכישוף והלחשים, ראו הבריות את מקור המחלות בשדים ורוחות. מכאן צמחה האמונה שהנעליים רדופות שדים, והישן מעליהם מביא על עצמו את אימתם.

השינה בקרבת נעליים מעלות צחנה, גם אם היתה עמוקה כשנת עובד, עדיין היו כל חלומותיו מסובבים אודות אלמנטים מצחינים. בעת השינה החושים קולטים את הסביבה, והקלט הזה מוטמע בחלומות. וכך העידו המעידים, שמאז הרחיקו נעליהם, חזרו לנום בשלווה ורוגע, וכל חלומותיהם דבש וחלב.

דבר קטנה-האמנה: יהיה זה נבון מבחינה בריאותית להשאיר את הנעליים בפינה ייעודית, לצד חלון פתוח, ומחוץ לחדר השינה. זה פנג שוואי, וזה היגיון בריאותי. ביפן יש לכל אחד זוג נעליים להליכה ברחוב, זוג להליכה בתוך הבית, וזוג לשירותים. וזה לא בשל קללה, אלא מבחינה היגיינית.

מותו של חתול שחור

הכלל: חתול שחור עובר בדרכו של אדם, מצד ימין או שמאל, בא לעברו, או מתרחק ממנו, ועוד וריאציות נוספות.

מה יקרה: מזל רע וקללה, עניות ודלפוֹנוּת, מריבה וקטטה, ועוד ועוד.

מאיפה זה בא: חתול שחור נתפס חזק ברפרטואר האמונות הטפלות, וזו אולי אמונת ההבל המפורסמת ביותר.

לא בכל התרבויות נתפס חתול שחור כמביא מזל רע. ביפן הוא דווקא מהווה סימן למזל ושגשוג. במיתולוגיה הקלטית קיימת פיה, המביאה בכנפיה מזל וברכה, הנראית בדמות חתול שחור. דייגים וספנים ראו סימן לנסיעה טובה כאשר חתול שחור פוסע לכיוון הסירה או האונייה.

אבל במרבית מדינות אירופה נחשב החתול השחור, כאמור, למביא מזל רע. בגרמניה תפסו בשתי הגישות. אם החתול חוצה מימין לשמאל, זה קללה. אם הוא מגיע משמאל לימין, זה ברכה. אבל משום שלא תמיד ברור שמאל של מי, וימין של מה, מעדיפים גם הגרמנים לא להתראות פנים אל פנים עם חתול שחור כלל. גם האנגלים לא החליטו לגבי משב הרוח המביא עמו חתול שחור, אם הוא צועד לכיוונך זה חיובי, אם הוא מתרחק ממך זה שלילי. בלגן אחד גדול. גם באמריקה נתפס חתול שחור כמביא קללה.

בימי הביניים נחשבו חתולים שחורים לבני לוויה של מכשפות. הקריקטורה התרבותית של מכשפה בוחשת בסיר על האש ורוקחת סמים, וחתול שחור מרקד סביבה, כל זה על רקע מטאטא קש, היא הקצנת אכזרית.

המכשפה לא היתה אלא אשה, עקרת בית, או נערה עם סקרנות ורצון לעזור. די שנצפתה אוספת כמה צמחי בר, בניסיון לגלות את תכונותיהם הרפואיות וכך לרפא, או להביא מזור כלשהו ליקיריה הסובלים – כבר נחשבה למכשפה, והוצאה להורג. לא אחת ולא שתיים. הערכות היסטוריות מראות על כחמישה או שישה מיליון נשים שנרצחו באשמת כישוף לאורך השנים. וגם חתולים שחורים נרצחו, אם כי העניין פחות מתועד.

למה היו החתולים השחורים בני לוויה של 'מכשפות'? משום שנשים אלה, שגילו הבנה ופתיחות כלפי הטבע, וראו אף בצמחים ובעשבים מקור לטוב וחיובי, התנהגו כך גם כלפי כל יצור אחר. וחתולים שחורים, לא יצאו מן הכלל. גם אם ניסו את המרקחות והסמים שלהם לראשונה על חתולים, היה זה הגיוני לחלוטין. חתולים הגיעו רצוצים, חולים ושבורים, אם המִרְתָּח הזה ירפא את החתול, או לפחות לא יזיק לו, סביר שהרוקחת נמצאת בכיוון הנכון.

חתול שחור הוא מחזה מפחיד, גם ללא הדעות הקדומות וכל הרקע התרבותי סביב הקללה האיומה המקושרת למחזה. דמה בעצמך, אתה הולך בלילה, על שביל מרוחק. ברקע צלילי דממה, חרקים וצרצרים. אין תאורת רחוב, אין פנסים. בידיך נר בתוך גליל פח. ואז אתה מבחין בניצוץ ירקרק עולה מימינך, אתה מסתכל, עיניים ירוקות, בוהקות בחשכה. הלב שלך נופל. זהו יצור חסר גוף, רק עיניים יש לו. זהו מלאך המוות. זהו שד משחת…

אתה מזדעק, ובפחד נורא אתה מיידה לעבר החתול את כל מה שבידך, גם את הפנס. החתול משמיע צרחה מקפיאת דם, וחומק בחזרה אל בין השיחים.

וכך בחלק זה של העולם שלא נחשב כמאוזן עם חיי הטבע, הפך החתול השחור ליצור שטני ומפחיד, ובחלקים אחרים, בו מקיימים בני האדם קשר עמוק יותר עם הצומח, החי והדומם, נתפס כמביא ברכה ומזל.

המלך הבריטי צ'ארלס הראשון היה מן המאמינים בברכת החתול השחור. הוא החזיק חתול אהוב בארמונו, השתעשע בו ונהנה ממלוכה רבת עוצמה. עד למותו של החתול. בלוויה מלכותית ומלאה נהי, צער ובכי תמרורים, הפטיר המונרך למקורביו, שהוא מרגיש שהמזל שלו מת יחד עם חיית המחמד השחורה.

מיד למחרת, נאסר המלך על ידי חייליו של המצביא אוליבר קרומוול, באשמת בגידה. ראשו נערף שנתיים לאחר מכן.

דבר קטני-האמנה: אל תחשוש מחתול שחור בכל וריאציה שהיא. למעט אם מדובר בחתול בעל ממדי נמר, והוא עומד על רגליו האחוריות, מחזיק חץ וקשת וצועק בשפה שאינה חתולית כלל ועיקר.

כמו בתחומים אחרים, קיים כאן אלמנט פסיכולוגי של נבואה המגשימה את עצמה, לא כאן המקום להאריך בנושא, אבל אם תאמין שחתול שחור מביא לך מזל רע, זה אכן יקרה. אם אתה מאמין להיפך, גם זה יתגשם. בו בזמן, שהחתול, קיומו ומציאותו ניטרליים לחלוטין, והוא חי את חייו בשלווה מופתית.

איפה עוד

עוד בקנה: מראה שבורה. כתבו בתגובות או במייל, על אמונות טפלות שמציקות לכם, ונחשוף את המקור שלהן אחת ולתמיד.

קישורים

מחשבה אחת על “המקור של אמונות טפלות 2 – מותו של חתול שחור”

כתיבת תגובה