תמונה: תדלוק בשישים קמ"ש

לתחבורה אווירית קיימת מזה שנים האפשרות של תדלוק אווירי, תוך כדי שהמטוס באוויר הוא מקבל דלק מכלי טיס אחר. בקרוב זה מגיע לקרקע. שירות מיוחד יציע תדלוק רכבים נעים, לאנשים עסוקים, ממהרים מאוד, או למקרי חירום.

מקדמי בטיחות שהיצרנים לא רוצים להתקין במכונית שלך

שני אלמנטים שניתן לכנות אותם "מקדמי בטיחות" ברכב, בסיסיים ביותר, עם טכנולוגיה קיימת. ואחוזי ההישרדות בכביש גוברים. השאלה היא – למה לא?

תן גז! תן גז! תן גז!

האם ייתכן שהמכוניות שלנו מהירות מדי? האם אנחנו נוהגים במכוניות מרוץ במסווה משפחתיות? המאמר הסוגר את רשימת הרעיונות המעשיים למיגור תאונות דרכים, נוגע בנקודת המהירות.

לאן אתה רץ?

מכונית חדשה, ממוצעת, מסוגלת להגיע בקלות למהירות

של 160-170 קמ"ש. מהירויות אלה אינן נחלתן הבלעדית של מכוניות ספורט או מכוניות שרירים המצוידות במנועים מותאמים אישית, או בעלי אורווה שלמה של כוחות סוס.

לרגע אנחנו שוכחים שמכוניות הן כלי הרג. אנחנו לעיתים ממשילים אותן לאקדחים, בארץ, עבור שניהם יש צורך ברישיון. אבל מכוניות בעצם קיומן סותרות את החוק הפשוט.

המהירות המקסימלית המותרת בארץ היא, 110 קמ"ש. בקטעים מסוימים של כביש 6. אם כן, איך זה שמותר לכל אדם בעל רישיון להפעיל מכונית המסוגלת להאיץ עד 220 קמ"ש, ואף יותר?

יש חוקרים שטוענים שמרבית התאונות מתרחשות במהירויות נמוכות, ובכן, אנחנו רוצים להאמין להם. מהירויות גבוהות הן הבעיה העיקרית בכבישים בין-עירוניים. ככל שעולה המהירות, כן מורכבת יותר השליטה במכונית, ההתמזגות עם הכביש ועם המכוניות האחרות, זמן הבלימה הוא ארוך בהרבה, ושמירת מרחק מכלי רכב אחרים כבר נעשית המלצה בלבד.

מהירויות של עד של 80-100 קמ"ש הן סבירות למרבית הכבישים והמצבים. עדיין ניתן לבלום במהירות, ניהוג הרכב הוא עדיין פשוט, ותמיד אפשר להאט כדי לשמור מרחק.

אזיקים בגלגלים

הרעיון המוצע כאן הוא, הגבלת מהירות המכוניות, פיזית. ניתן לעשות זאת בקלות בעזרת צריבת פקודה למחשב הרכב; ניתן לעשות זאת גם על-ידי שינוי המבנה של דוושת התאוצה, כדי שזו לא תוכל להילחץ עד לרצפה, אולם עדיף הפתרון הראשון, משום שבמצב זה עדיין יהיה למכונית את כל כוח המנוע זמין עבור עליות ועקיפות.

אם מהירות מעל 110 קמ"ש היא אסורה על פי חוק, איך זה שהחוק מתיר להקיף עצמנו במכונית הריגה שמשייטות במהירות נסיקה של מטוסי קרב?

ואולי זו פרנסה של העוסקים בכך? תעשייה שלמה של לייזרים, מצלמות, מזהי מרחק-מהירות וספידומטרים, שוטרים ופרשי-אופנועים, עורכי דין ויועצים, מתחוללת סביב עברייני מהירות. נקודות, שלילות, גרירת רכבים. כל זה יכול היה להימנע ולחסוך מיליונים בדמים, ואין סוף בנפש.

תופעות לוואי

ייקח נצח להגביל את מהירות כל המכוניות על כבישי הארץ? לא נכון. ראינו באיזו מהירות כולנו התהדרנו לנו באפוד אופנתי זוהר. רואים באיזו מהירות כל בעל רכב מתקן את רכבו עד שלמות עבור הטסט השנתי. אם יוכרז שמכוניות לא יעברו טסט כל זמן שמהירותם לא הוגבלה… ובכן, תוך שנה עד שנתיים, אין בכבישים אף לא אחד שמנסה את כוחות בהמראת מטוסי סילון.

תעשייה חדשה תיפתח אז, פריצת מחשבי הרכב, התקנת מדמי מהירות מזויפים, שריפת נתיכים ושיתוק מנגנוני מד המהירות. אבל זה עדיף. עדיף שפורצי המהירות יעשו זאת בצנעה ומתוך חשש כפול ומכופל, מאשר נסיעה בריש גלי במכונית הריגה.

 

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים   |   ניידת סרק   |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

• מהירות ממוצעת בכבישי הארץ, כן, כולנו ממהרים.
• המהירויות השונות בדרכים השונות. קצת סדר.
• למה נוסעים מהר למרות המצלמות? זה לא ברור? דיון פורום.

מוצרט רועד על גלגלים

מוזיקה מסוגים מסוימים ובעוצמות שמע מסוימות, גורמות לסכנה בכבישים. הנה הפרטים, וגם הפתרונות.

היחס אל תאונות דרכים ועברייני תנועה, הוא חד-משמעי. נראה שמשטרת התנועה, וממסד התחבורה, יעשו ממש הכל כדי למגר אותם. וזה כולל התערבות אופנתית בלבושו של הנהג, והצבת שוטרים מקרטון… אם הגענו עד למצב שממסד התחבורה מחליט לך מה ללבוש בכביש, ובכן, הבנו את הכיוון. הכל פתוח, הכל אפשרי. אז ברוח זו, יותר או פחות, קבלו כמה עצות מעשיות למיגור תאונות הדרכים בישראל.

אנו ממשיכים עם רעיון שני בסדרה. הראשון היה למלא את הכבישים בניידות סרק, שהן למעשה מכוניות של אזרחים שמחופשות לניידות משטרה.

תגביר את הווליום

חוקים שונים קיימים בארץ ובעולם בנוגע לעוצמת השמע המותרת באזורי מגורים ובשעות המנוחה. חוק זה גם חל על מערכות השמע של כלי רכב. כך שנהג אשר מכוניתו מצוידת במערכת שמע וציוד הגברה שתופס לו את כל תא המטען וגם יוצר בליטות במושבים האחוריים, אינו ממש חופשי לענג את הציבור במוזיקה כאוות נפשו.

חוק זה נועד כמובן להגן על עור התוף של האזרחים הסובבים את המכונית, ולאו דווקא כדי לשמור על איזון דעתו של הנהג.

אם נהג זה ממהר על אוטוסטרדה בלילה גשום עם חלונות סגורים, או ביום שמש עם חלונות סגורים, או אפילו חלונות פתוחים, ומערכת השמע שלו עושה שמות באוויר שבתוך הרכב – לאיש לא אכפת. לחוק לא אכפת. משום שאיש לא שומע את המוזיקה שלו, היא לא מפריעה לאחרים. אכן?

וכאן הנקודה. מוסיקה בווליום גבוה, משפיעה על האנרגיה והמרץ. אם לא מדובר בחירש, נהג זה מתמלא מוטיבציה למהר קדימה, לחפור בתנועה, לרמוס את דוושת התאוצה. המוח שלו מפסיק לחשוב. מחקרים קליניים בנושא נעשו עבור תחומי הספורט.

בחדרי כושר ומכונים אירוביים מושמעת מוסיקה קצבית בווליום גבוה, כדי לגרום למתאמנים להיכנס לטראנס, לשוונג, של הפעולה. להאיץ הפרשת אדרנלין. להשאיר את המוטיבציה למעלה. לקצב המוזיקה, המתאמן דוהר על ההליכון, או מרים את המשקולות שוב ושוב במרץ, המוסיקה גורמת לו להרגיש שהוא עוד מסוגל יהיה להרים את החדר כולו.

לא תרצו נהג כזה בכביש, שטוף במרץ, מרגיש כמו באיזה מרדף, עוקף, ממהר, חסר זהירות, מתנגש…

המוזיקה לא משכרת?

בנוסף, מוסיקה שבבסיסה לא עומד דווקא הקצב או הווליום, אלא המילים והתכנים, גורמים למאזין להתרכז בהם באופן שגונב את תודעתו. גם אפקט זה מיושם בתחומי הספורט, רצי המרתון, למשל, מסיחים את דעתם מכאבי הרגליים וקשיי הנשימה, כאשר הם מרוכזים בשירים.

מוסיקת ראפ, היא הגרועה ביותר. משום שבכל שיר נדחסות עשרות ומאות מילים המושרות בקצב של מכונת ירייה. המוטוריקה והיכולות של נהג המתרכז בתוכן זה, שווה למצב של נהיגה בשכרות, או שיחה בטלפון סלולרי. כל משאבי המוח ממוקדים בזמר ובתוכן שהוא מוציא מפיו, כמו בזמן שיחה, המוח מנסה לפענח את הבעות פני הדובר, ואת המשמעויות הוויזואליות של כל מילה, ביטוי או פסקה.

ראפ במכונית? מוסיקת רקע לטבח בכבישים.

הצג בבקשה רישיונות, אפוד זוהר ורשימת שירים

ההצעה המובאת כאן היא לאכוף שמיעת מוסיקה קצבית, לא משום טובת עור התוף של האזרחים הגרים בסמוך, אלא כדי להגן על הנהג ועל הסובבים אותו בכביש. החוק הידוע בשם חוק כנוביץ יורחב, ויקבל היבט נוסף.

נהג שנוסע כשבמכוניתו ציוד הגברה המסוגל להפיק שמע בעוצמה העולה על 60 דציבל, לדוגמה, ייאלץ לשאת בקנס, ובהוראה לפירוק המערכת; השוטר גם יעבור על רשימת התקליטורים שברשותו, כדי לוודא שאין שם חומר קצבי מדי, או ראפ.

נשמע רחוק מדי, אבל שוטר, או בוחן רכב, גם מוודא את הימצאותם ברכב של אביזרים שונים כמו אפוד זוהר או משולש אזהרה. בנוסף, חריגות מוזרות ברכב מיד מושכות את תשומת לב החוק. הבוחן לא מאשר את הרכב לשנת הרישוי הבאה. מערכות שמע מפוארות וכבדות מדי, יוכנסו לרשימת החריגות.

השוטר או בוחן הרכב לא יצטרכו לשבת ולהאזין במשך שעות לג'יגות של קובצי אם-פי-שלוש. כל שיהיה עליהם לעשות זה להריץ תוכנה שמזהה ומפענחת את קצב הביטים של קובצי המוסיקה שברשות הנהג. בתוך דקות, תציין הסריקה עד כמה נהג זה קופצני בכבישים.

מה שומעים בדרך?

אפשר לשמוע מוצרט. חוקרים טוענים שהמוסיקה של המלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט משפרת 'חשיבה מרחבית-טמפורלית', שזה בדיוק מה שנהג צריך. הכוונה ליכולת לדמיין מצבים באופן חזותי, ולהניע אותם בזמן. נהיגה כרוכה בדמיון חזותי, נהג צריך להעריך מה קורה סביבו, לדמיין מצבי עקיפה, ולהציג בעיני רוחו את המכוניות שנמצאות בנקודות המתות שלו.

ואת מוצרט אי-אפשר לשמוע בווליום מוגזם. ואולי דווקא כן. וכשחלונות המכונית ירעדו לצלילי קונצ'רטו מספר 3 לכינור בג'י מז'ור, הנהג יהיה מרוכז בנהיגה יותר מאי-פעם.

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים   |   ניידת סרק   |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

• חוק מפגעים ומטרדים. עונשי מאסר, כן…
• הביטאון האירופאי למדעי הספורט, שהציג את ניסויי המוזיקה הקצבית בתחומי הספורט.
• הסיבה ל-80% מהתאונות – הסחת דעת.
• אפקט מוצרט.

ניידת סרק לפניך!

רוצים באמת למגר תאונות דרכים? מוכנים לעשות את כל הדרך לתחבורה מופתית? כמה אנחנו מוכנים להקריב? הראשונה בסדרת עצות מעשיות.

לא תאונות – לא פרנסה

היחס אל תאונות דרכים ועברייני תנועה, הוא חד-משמעי. נראה שמשטרת התנועה, וממסד התחבורה, יעשו ממש הכל כדי למגר אותם. וזה כולל התערבות אופנתית בלבושו של הנהג, והצבת שוטרים מקרטון… אם הגענו עד למצב שממסד התחבורה מחליט לך מה ללבוש בכביש, ובכן, הבנו את הכיוון. הכל פתוח, הכל אפשרי. אז ברוח זו, יותר או פחות, קבלו כמה עצות מעשיות למיגור תאונות הדרכים בישראל.

למעשה, כאשר לא יהיו כאן תאונות דרכים ועברייני תנועה בכלל, הרבה מאוד אנשים יהיו מובטלים, בעיקר שוטרי תנועה, מהנדסים, חוקרים, טכנאים ופחחים. אבל זה דומה, כנראה, ליום בו ייפסק המוות, ואז יבואו הקברנים להתלונן על חוסר תעסוקה. שוטרי תנועה בעלי כושר המצאה, עשויים לביים תאונות אחת לכמה זמן, כדי להישאר בתפקיד. אבל את הדאגה לשוטרים המובטלים נשאיר לשנים היפות שלאחר טיפול במשחטת הכבישים הסואנים.

ניידת דמה, שוטר דמה, תאונה אמיתית

הצבת ניידות קרטון בצידי דרכים מהירות, היא העניין הגובל במבוכה, או גיחוך. באמת? הצבת פלקט מודפס בצד הדרך? מי העלה את הרעיון הזה? מי? שיצביע… אה, הוא מתבייש. בסדר; ויותר מזה, מי הסכים עם הרעיון הזה? עד כדי כך ממסד התחבורה נואש? עד כדי כך? מי? העתקנו את הרעיון ממדינה אירופאית מסוימת? כן… התרבות והנימוסים דומים לאלה הנהוגים כאן. בהחלט…

קיבלנו קורת רוח כאשר אייטם חדשותי התגלגל סביב, אודות זקנה שניסתה במשך שעה ארוכה להמיס את לב הקרטון של השוטר הקשיח שניצב מולה ללא אומר, במבט חמור סבר, על עברת התנועה שביצעה.

בינינו, היתה לזה סוג של השפעה. עבריין תנועה שטס כמעט במהירות המראה של מטוס סילון, ורואה מרחוק את הניידת המבצבצת מאחורי שיחים, משתדל מיד להאט ולאותת למגדל הפיקוח על מכשול במסלול.

אבל זה לא לתמיד. העבריין לומד להכיר את מבנה הניידת ואת תנוחת השוטר המודפס, ולזהות אותו. הוא לא יאט פעמיים בעבור אותה מלכודת פתאים. הוא ישים לב לניגודיות האור כנגד הקרטון, הצללים השגויים, ולחלונות שהם אטומים מדי. זה לא עובד.

ניידת דמה 2.0

הפתרון המוצע כאן הוא 'ניידת סרק', ולא במובן של ניידת קרטון חסרת תועלת. הרעיון של 'ניידת סרק', הוא אף טוב יותר מניידת אמיתית עם שוטרים בשר ודם. משום שניידת אמיתית שחונה בנקודה 'פיקס' והשוטרים שבה מנסים לצוד נפשות, אינה הרתעה לעבריין במשך כל דרכו מלבד מרחק ראייה ממרכז ה'פיקס'.

'ניידת סרק' היא מכונית של אזרח תמים, שהותאמה להיראות כניידת משטרה. כולל אורות מהבהבים, הדבקת סימנים מיוחדים והדפסים על הדפנות. האזרח יעשה זאת בהתנדבות, או בתמורה לטובת הנאה, כמו אי-תשלום אגרה כלשהי.

תגזיר ניידת ושוטר מקרטון בניו-זילנד.

התועלת הרבה שבניידת הזו היא, שלכל מקום אליו תגיע 'ניידת הסרק', כל הנהגים סביבה ינהגו ביושר ובנאמנות לחוק. והרי כל נהג מכיר את ההרגשה הזו, אתה נוסע בכביש בין-עירוני, ולידך נוסעת ניידת… קדימה, קדימה, שתעבור, שתעבור, שתפנה בצומת הזו, שתפנה בצומת ההיא, שתעצור, שתעצור… אבל לא, היא נוסעת יחד איתך. קילומטרים על קילומטרים של שמירת חוק מצד כל הנהגים סביב. כולל חגורות בטיחות, נהיגה זהירה, שתי ידיים על ההגה, אי-שיחה בטלפון ללא דיבורית, וכל היתר.

העלות של התאמת רכב אזרחי, מדגמים מסוימים, להיראות כניידת משטרה היא אפסית ממש, באופן יחסי לאחזקה ושליחה של ניידת מזוודת עם צמד שוטרים. או ייצור ושינוע ניידות קרטון.

כאשר הכבישים ישרצו 'ניידות סרק', גם אם אלה יסוקרו בחדשות ברוב פאר והדר, עדיין השפעתן תהיה קריטית על אופן הנהיגה של הנהגים הרואים אותן. נהג לא יוכל לדעת בסופו של דבר, אם זו ניידת לגיטימית או 'ניידת סרק', והוא לא רוצה להיתפס בעברה חמורה, בעוד האדם, אולי השוטר, שבתוך הניידת מהווה עד ראייה.

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים |   ניידת סרק |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

• משטרת קרטוניה בחדשות.
• תמונה של ניידת ושוטר מקרטון כאן בארץ. (תודה לשולח).
• פרטים וסטטיסטיקות אודות תאונות בישראל. וזה היה לפני כמה חודשים.
• מפת תאונות, עם אזורי סיכון.