חבילת תיקונים במבצע

בני זוג מלומדים בצרות נוחתים אצל 'מקובל' מודרני, שמציע להם מגוון חבילות של 'תיקונים'.

 

ה'מקובל'

קבלה.

ישב ופניו עטופות בטלית. "שלום שלום לקרוב אמר השם, אני רופאיך עד עולם," הוא לקח נשימה. "במה אוכל לעזור?" קולו עמוק.

בני הזוג עדנה ויחיא הביטו זה בזה במבוכה. עדנה הפנתה את ידה אל בעלה ואמרה באלם 'דַּבֵּר אתה'.

"כן, שלום כבוד הרב, יש לנו כמה בעיות, ואנחנו זקוקים לישועה."

 

המקובל רחרח את האוויר בקולות רפים. "כן, כן, אני כבר מזהה את המזיקים שהבאת איתך כשעברת בדלת." המקובל הניף את ידו אל הדלת בתנועה חדה, אֶצְעָדוֹת הצטלצלו על זרועו השעירה, ויחיא האמין שראה שם צירופי אותיות מהזוהר.

עדנה פזלה בחדרה מעבר לכתפה. "המזיקים? אלו המזיקים? כל הבית שלנו בנזק. כל יום נשברים לנו כלים, טיח נושר פתאום – "

"אמרת טיח?" המקובל שלף פנקס גדול מתחתית שולחנו וציין לעצמו דברים במהירות. "אם טיח נושר, זאת אומרת שהבעיה גדולה יותר ממה שחשבתי. יהי רצון, יהי רצון. תמשיכו."

"לבן שלנו יוסי יש צהבת קשה, הרופאים אומרים שכנראה יצטרכו להחליף לו כבד."

המקובל רשם בתמציתיות על בלוק צהוב.

עדנה אמרה, "יחיא הוא קבלן ויש לו המון עסקים, עכשיו הוא עומד לפשוט רגל. כנראה יעקלו לנו את הבתים והחשבונות. כבוד הרב, אנחנו זקוקים לישועה מהירה."

יחיא אמר, "כן, גם אין לנו עוד ילדים, מלבד יוסי, ואנחנו רוצים לזכות בעוד דורות שימשיכו אותנו."

"עוד משהו?"

"יש עוד כמה דברים קטנים," אמר יחיא. "אנחנו לא רוצים להטריח את כבוד הרב."

"טוב, אם אתם כבר פה, אני ממליץ שתוציאו את הכל, נעשה לכם 'תיקון כולל'." המקובל פכר את ידיו כמי שממתין.

"טוב, הצדק עם הרב," אמר יחיא. "אה, בוא נגיד ככה… לי יש יבלת בגב, משהו שמאד מציק לי, עד שקניתי מזרון עם חור באמצע כדי שיהיה לי נוח לישון עם היבלת. אני מפחד מניתוח, והבעיה הזו מטרידה אותי."

המקובל רשם, יחיא המשיך, "לבן שלנו נמחקו שלוש מאות שירים שהוא הוריד ב'קאזה' – "

"'קאזה'?"

"אה, בוא נגיד ככה… לי יש יבלת בגב, משהו שמאד מציק לי, עד שקניתי מזרון עם חור באמצע כדי שיהיה לי נוח לישון עם היבלת. אני מפחד מניתוח, והבעיה הזו מטרידה אותי."

"כן, סליחה כבוד הרב, 'קאזה' זו תוכנה לשיתוף קבצים – "

גיחוך יבש עלה מאחורי הטלית. "אני יודע מה זה 'קאזה', אבל תדע לך שזה רק למתחילים, זו תוכנה אווילית עם המון וירוסים קטלניים. אני ממליץ על אִי-מְיוּל, או אִי-דוֹנְקִי."

"מה?"

המקובל התעטש. "זה הכל על הספירה העליונה, שתדע לך את זה. אִי-מְיוּל מסמל את האתון של דבורה הנביאה, אתון שהיתה מדברת ומדברת ולא סותמת את הפה."

"דבורה הנביאה?" אמרה עדנה. "כבוד הרב לא מתכוון לאתון של בלעם?"

המקובל הקיש בשולחן המהודר שלו. "אוי! אל תזכירי את השם הזה כאן. אני השתמשתי בכוונה בשם אחר לחלוטין כדי לא להרגיז את המזיקים שאופפים אתכם ברגע זה. אח." הוא כתב במהירות. "עכשיו ממש החמרתם את המצב, התיקון יהיה מסובך עוד יותר."

יחיא היסה את אשתו בתנועה עצבנית. "אמרתי לך לא לנבל את הפה, נכון, אמרתי לך. אפילו אמא שלי אמרה שכל הצרות שלנו זה מהניבול פה הזה. לכל הרוחות."

עדנה הרימה את קולה. "תפסיק, הרגע אתה גידפת. לכל הרוחות."

"הו, הו, הו, אני מבקש." המקובל הרים את ידיו, והגורמטים הידרדרו אל מרפקיו החשופים. "שקט בבקשה, אני רואה שבנוסף לכל גם יש לכם בעיה קשה של שלום בית."

הם הנהנו. "כן, זה גם דבר שצריך לטפל בו."

"טוב, אם כן, מבחינתכם סיימתם?"

בני הזוג הביטו זה בזה והנהו. "כן, כנראה."

המקובל הגיש את הפנקס לפניו. "אז מה היה לנו שם. מזיקים מדרגה ג'. בית שביר. טיח נושר. צהבת ליוסי. אופציה להחלפת כבד. טרום פשיטת רגל ועיקולי בתים וחשבונות. זרע של קיימא. יבלת בגב. שלוש מאות שירים שעברו לעולם האמת. בעיות התחברות ב'קאזה'. בעיות ניבול פה ושלום בית. שתייה היה לכם?"

"לא, כבוד הרב."

"אז תקבלו ביציאה. שתייה קדושה, אפשר לשתות ואפשר למרוח על מקום שכואב. אני חושב שתעדיפו קולה, נכון?"

"כן, כבוד הרב."

"טוב, על הַחְמָרַת המצב שגרמה האשה אני לא אקח לכם תוספת מחיר. ובכן, אני מדבר פה על אוברול תיקונים מצויים, משהו שיחזיק מעמד בערך שנה. זה יוצא לכם, עשרת אלפים שמונים ושלוש."

"מה?"

"בדולרים. אפשר בכרטיס אשראי 18 תשלומים שווים, או בשני שוברי תשלום. כמובן שמזומן עדיף."

"מה?" הלם ובעתה בעיני בני הזוג.

"וייקח את כבד בנך ויחזקהו ויאמצהו ותרד הצהבת אל המזיקים ואל המשטינים. קדימה, אתם הולכים על זה או לא? אין לי זמן, ולמזיקים עוד יותר אין זמן." המקובל הצית גפרור.

"זה לא כולל מע"מ, שִי"שְ וגָזַ"חְ."

"מה? מה זה?"

מע"מ, זה מִסְפָּר עולמות מתוקנים. שִי"שְ, זה שומר ישראל. וגָזַ"חְ, זה גיבוי זמני חדיש. מה שלמעשה נותן לכם את האחריות המלאה כולל תמיכה טלפונית."

"כבוד הרב, אני לא מבינה, למה זה כל-כך יקר?"

"תראי גברת, זה המחיר היום בשוק."

"מצטער, כבוד הרב, היינו לפני תקופה אצל המקובל דָנינוֹ מאבּוּ גוש, והוא עשה לנו תיקון כזה  כמו שאתה מדבר עליו, בחצי מהסכום שציינת."

"כן," עדנה אמרה, "וגם כולל חומוס על חשבון הבית." היא השפילה את מבטה. "אבל על הפיתות שילמנו…"

המקובל פרץ בצחוק כפוי. "המקובל דָנינוֹ מאבּוּ גוש? זה מקובל זה? זה 'חָרְטָא בְּלָבָן', נכון שהוא לובש לבן? זה קלישאה גמורה. עזבו, אתם לא רציניים. אם הייתם יודעים איך המזיקים פה רוצים לבלוע לכם את הנשמה, איי, איי, איי."

המקובל חשף את עיניו מתוך הטלית, והן מתגלגלות בארובותיהן. "יהיה מלאכיך עמך, לשומרך בדרך, וילכו מכאן המזיקים ויעופו לספירת הנחשולים – " הוא השתתה לרגע, כמקשיב ללחישת השרפים. "מה? מה לא יעופו? שיעופו מיד!" הוא צעק. "עופו, הסתלקו מכאן… אוי, הנה הם באים."

המקובל עם ידיים רוטטות באוויר במחזה נורא הוד, הנמיך את קולו ופנה אל בני הזוג. "קדימה, תחליטו, אני לא אחראי למה שיקרה לכם בהמשך. ממש באתם אלי ברגע האחרון אחרי האחרון. אני לא מבין איך עוד נשארתם בחיים, אני מאמין שאם לא תצאו מכאן עם תיקון, אתם עלולים להסתבך מאוד, וזה הדבר האחרון שאני רוצה."

בעוד הם מהססים ושוקלים בחרדה מלמל המקובל רסיסי פסוקים ושברי אמרות. "להוציאך מבאר שחת, ולתת לחדרים אימה. עשרים חרבות מימינך, וחרבותיך אליך לא יגעו, מנחל בדרך תשתה. ייתן לך אלוקים כסף וזהב ויסיר את יבלתך מעליך עד עולם…"

המקובל שלף נר אכול למחצה מאחת ממגירותיו והציב אותו על השולחן. "תחליטו, ואני מדליק את הנר. קדימה, אני צריך פה נר בשביל להתחיל בתיקון."

"וייקח את כבד בנך ויחזקהו ויאמצהו ותרד הצהבת אל המזיקים ואל המשטינים. קדימה, אתם הולכים על זה או לא? אין לי זמן, ולמזיקים עוד יותר אין זמן." המקובל הצית גפרור. "רק שתדעו, שהפסוקים האלה שאני אומר עכשיו, הם טובים רק לרגע זה, כדי שעוד יהיה לכם סיכוי להתחיל חיים חדשים. אל תחשבו שמספיק לכם בזה."

"טוב, טוב, כבוד הרב הולכים על זה."

המקובל הצית את פתילת הנר. "הו, מזל טוב. מזל טוב, עכשיו אני רואה מולי אנשים שרוצים לעזור לעצמם. הנה." הוא שלף מסמך מהודר המודפס על בריסטול בטקסטורה של קלף. "לחתום כאן וכאן, וגם בשולי הדפים בראשי תיבות. תרשמו את שם האמא, זה חשוב בשביל התיקון."

"אבל, כבוד הרב," אמר יחיא רגע לפני החתימה. "אנחנו צריכים התחשבות במצבנו, אין איזה הֶסְדֵּר נוח יותר, אני לא ממש יכול לעמוד בסכומים האלה."

המקובל נשען לאחור ונאנח. "טוב, בשביל אנשים כמוכם יצרנו את חבילות התיקון המודולריות. תרצו לשמוע על הזה?"

"כן, כבוד הרב."

"ובכן, יש לנו דבר ראשון חבילה עסקית, שכוללת כמה תיקונים בסיסיים כמו השכנת שלום, הוצאת עין הרע, והבאת מזל, אבל חבילה כזו לא תתאים לכם משום שאתם זקוקים לרשימה הרבה יותר מורכבת של תיקונים."

"אז מה כן יכול להתאים לנו?"

"נכון מאוד, אלו חבילות מודולריות וגמישות. תנו לי רגע לבדוק. כן, הנה," הוא נופף בעלון. "חבילת 'אשמדאי', זו חבילת אנטי-מזיקים יסודית במיוחד, כולל שנה שלמה של עדכונים בחינם. אה, זה ממש בשבילכם."

"טוב, יש כמה חבילות טובות לנושא שלכם. הנה למשל חבילת 'עמוד השחר', כוללת תיקון מיוחד לרפואה, שלום בית, ופרנסה, ועם תג מחיר תחרותי במיוחד, זה יכול להיות בשבילכם. אבל שוב, יש לכם עוד דברים, יש לכם גב מיובל, בעיות עם 'קאזה' ובעיה חמורה של מזיקים מדרגה חשוכה מאוד."

בני הזוג הצטנפו על מקומותיהם. "אנא, כבוד הרב, אם תוכל להמליץ לנו על חבילה טובה אחרת."

"כן, הנה, יש לי את חבילת 'זרועות שמשון' שכוללת גם בונוס חינם של חבילה קטנה 'אצילות מעשית', שזו חבילה מיוחדת לאמנים, משוררים וכדומה. החבילה עצמה כוללת, רגע, תנו לי לראות." הוא התבונן בעלון כרומו צבעוני. "כן, ככה. טלאי תיקון ספציפי לבעיית צהבת, השכנת שלום, זרע של קיימא ופרנסה." הוא המהם לעצמו בנחת. "אבל את בעיית המזיקים עדיין לא פתרנו."

"טוב, כבוד הרב, אולי נוכל לשלב ביחד עם חבילת 'זרועות שמשון' גם חבילה נוספת שמפצה על מזיקים."

"נכון מאוד, אלו חבילות מודולריות וגמישות. תנו לי רגע לבדוק. כן, הנה," הוא נופף בעלון. "חבילת 'אשמדאי', זו חבילת אנטי-מזיקים יסודית במיוחד, כולל שנה שלמה של עדכונים בחינם. אה, זה ממש בשבילכם."

"אוי," עדנה נאנחה. "קאזה."

"כן, את זה אפשר לפתור באמצעות תוסף תיקונִי מיוחד שאני מתקין לכם על חבילת אשמדאי."

עיני בני הזוג אורו.

"אבל, אני חייב ליידע אתכם, חבילת אשמדאי היא חבילה יקרה יחסית, כי היא מטפלת במזיקים רבים ושונים, כולל מזיקים גנבי מזל, יצרני עין הרע וכל היתר. אבל, עם החבילה הזו מגיע סוף שבוע זוגי בבית-מלון כשר גלאט."

"הו, איזה יופי. זה בדיוק מה שחסר לנו."

"נכון מאוד. רק נעשה סיכום. אחד חבילת 'זרועות שמשון' פלוס בונוס 'אצילות מעשית', אחד חבילת 'אשמדאי' ועדכוני תיקונים לשנה, אחד תוסף תיקונִי מיוחד. אחד שתייה, תקבלו בחוץ. וכמובן, סוף שבוע זוגי בבית-מלון. סך הכל, ששת אלפים דולר, לא כולל."

"לא כולל מה?"

יחיא התקרב אל החלון. "פשוט, אני חושב שעדיף לי למות." הוא פער את החלון ופנה לאשתו. "עדנה, תמסרי ד"ש ליוסי." הוא טיפס אל החלון. "ותמסרי לאמא שלך, שאני שונא אותה, ותמיד שנאתי אותה." והוא קפץ.

"לא כולל עוד אלפיים עבור 'אגרת איחוד חבילות', קנס על ביטול עסקה מפורטת, ותשלום על השהיית מזיקים במקום. אני אומר לכם, עשיתם את עסקת חייכם. הצלתם את עצמכם בידיים, אני כבר נכנס לחדר התיקונים לטפל בבעיות המיידיות."

"תודה, כבוד הרב." יחיא קם ממקומו. "אבל אני חושב שכבר אין צורך."

המקובל מיהר להעביר את כרטיס האשראי ולגבות את החתימות, עוד לפני שתבוא החרטה.

יחיא התקרב אל החלון. "פשוט, אני חושב שעדיף לי למות." הוא פער את החלון ופנה לאשתו. "עדנה, תמסרי ד"ש ליוסי." הוא טיפס אל החלון. "ותמסרי לאמא שלך, שאני שונא אותה, ותמיד שנאתי אותה." והוא קפץ.

ואז נשמעה צעקה מתמשכת, ולאחריה חבטה.

עדנה חיפתה על פיה בכף ידה, והביטה במקובל. הלה צקצק בלשונו ואמר, "אל תדאגי. אני רגיל למקרים כאלה."

"הוא מת, הוא מת, הוא מת."

"די."

"הוא מת, הוא מת – "

"די, שקט!" המקובל קם מכיסאו. "והוא לא מת. התקנתי למטה מערכת הצלה."

●

לבסוף הם פשטו רגל והתייאשו ובכו. "אח, למרות הכל נשאר לנו סוף שבוע בבית-מלון." הם ארזו כמה חפצים ונסעו לקצה הארץ. אבל שם לקח הפקיד את הנייר ואמר, "מה זה? זה סוף שבוע חינם?"

"כן, קיבלנו את זה מהמקובל."

"אני לא יודע מה מקובל ומה לא, אבל זו פרסומת שלנו שהתפרסמה בכל תיבות הדואר בארץ. איפה אתה רואה פה את המִלה 'חינם', הא?"

"מה, אתה רציני?"

"כן. זו אכן הזמנה אל הציבור לבוא לכאן, אבל בפירוש לא חינם…"

●

בשולי האפיזודה: בקטע שלעיל איני בא חלילה לבוז לצדיקים ומקובלים אמיתיים שמוסרים נפשם למען כל יהודי. לצערנו הרב, 'זכינו' בדורנו להתפשטות מקצוע חדש שכנראה מספק הכנסות רבות ונאות על גבם של תמימים ואנשים במצוקה, אשר משמשים כמטרה עבור שרלטנים פוחזים, ומאחזי עיניים בעלי חוש מסחרי, ועליהם אני מדבר כאן. הקבלה שהיתה נחלתם הגבוהה של צדיקים נסתרים, הפכה כעת לתעשייה. מי שאינו טהור ממש, אסור לו לעסוק בקבלה, משום שהיא תביא אותו אל שאול תחתיות.