מבצע 3 עובדות על 3 ספרים

רשומה רגילה

שלוש עובדות מאחורי הקלעים של 3 ספרים במבצע החודש. דברים שסביר ולא ידעתם וגם לא חשבתם לשאול. החל מהקטשופ המקשר, מקור לרעיון, וסבירות לספר המשך…

להמשיך לקרוא

בין הזמנים מרתק לכולם

רשומה רגילה

פוסט 'מאחורי הקלעים': 'ציפור מתח' חדש עם אתגרים עבור הקורא (והכותב). כוח המוח עכשיו בכף ידכם. עובדות, זוטות. וספר חדש ממש מעבר לפינה…

להמשיך לקרוא

כשיצאתי מהכלא קיבלתי ארגז

רשומה רגילה

נאמר לי שהוא מכיל את החפצים שהיו ברשותי בעת שנעצרתי ובסופו של דבר נכלאתי. עברו 15 שנה מאז. לא חשבתי שאמצא אוצרות בקופסה הזו. אכן לא מצאתי שום אוצר, שום דבר שימושי.

אבל מצאתי את הזמן.

להמשיך לקרוא

פכים קטנים: מסביב לעולם

רשומה רגילה

פירורים שנפלו מהשולחן תוך כדי מחקר על נושאים גנריים, ויש בהם מעין אנקדוטות בפני עצמן, זוטות. אספתי כאן אחדים, להנאתכם.

פעמיים וואלה, בבקשה

עיון ברשימת העיתונים היוצאים לאור בוושינגטון הביא אותי במהרה לתוך המלכדות: עיתון הנושא את השם הביזארי "וואללה וואללה יוניין בולטין". הוא יוצא לאור בעיר בשם וואללה וואללה, הממוקמת בדרום-מזרח וושינגטון סמוך לגבול אורגון, ובה חיו במקור אינדיאנים, אשר בשפתם פירוש השם הוא 'נהר קטן'.

אין קשר (קחו נשימה) לפורטל ישראלי בשם דומה המציע תיבות דואר זחלניות בנפח 3Gb מוצפות ספאם ובלי יכולת של POP3. אאה…

בתמונה: כלי-תחבורה בשם 'מונית ימית וואללה וואללה'. הונג קונג.

● ●

השעון מתקתק

הפסיפלורה, צמח מטפס רב-שנתי הכולל זנים רבים. פרחיו מרשימים, פריו יפה למאכל, ויש לו תכונות רפואיות רבות. בעברית תקנית הוא נקרא שְעוֹנית.

אתם חושבים שהפרח אכן דומה לשעון או משהו? ובכן, נכון. דומה. אפשר לראות כאן. וכדי לחדד את הדברים, כאן כבר אפשר ממש לקרוא את השעה. מי אמר שהחבר'ה שם באקדמיה ללשון אינם חבורה של בחורים מוכשרים עם דמיון רחב? קצת כבוד!

השעון הוא בדרך כלל כלי שמראה לנו את הזמן ההולך ואוזל. את הזמן שעובר וכלה. שעון הוא מכונה מלחיצה. אנשים רבים מתקשים להירדם בלילה, על רקע תקתוקיו הבלתי-פוסקים של השעון.

לשעונית שלנו יש דווקא השפעה הפוכה, היא מרגיעה, מכהה את החושים, בשימוש נכון, היא תיתן עידוד ומנוחה. הסמכות הגרמנית לצמחי מרפא אישרה את השימוש בשעונית כתרופה לחרדות ואי-שקט נפשי.

זרקו את השעון, קחו שעונית.

● ●

אומרים לא לסמים

בתחילת החודש שעבר פורסם שסינגפור הוציאה להורג בלדר סמים אוסטרלי, מבלי לשעות לתחנונים ובקשות דיפלומטיות. כואב.

אולי אף אחד לא אמר לו שאסור להתעסק בסמים במדינה הזו? צריך לקחת הכל כברור מאליו? גם אסור למכור מסטיקים בסינגפור (ברצינות), האם היה עליו לדעת זאת? מה עוד אסור לעשות בסינגפור? יש רשימה ארוכה של כאלה.

אבל על סמים אין מקום לספקות: בכניסה לסינגפור, כבר בביקורת הגבולות, תחתמו על טופס אשר בתחתיתו נאמר מפורשות: הִברחת סמים – קיבלת עונש מוות!

פעם הבאה שאתם נוסעים לשם, תשאירו את משככי הכאבים בבית.

● ●

אחי, תביא מנה

יפן: עבור מנה פלאפל בבירת יפן תיאלצו להיפרד מסכום של 600 ין, שזה 23.8 ש"ח. דוכן פלאפל (באישור הרשויות, אין זמן ליאקוזה) נעצר בכל יום שלישי סמוך לבניין השגרירות. כשר. טעים. מומלץ.

שוודיה: עבור מנה פלאפל תשלמו 45 קורונות, שזה 26.3 ש"ח. אולי יקר במונחים שלנו, אבל בשוודיה זה מחיר סביר. בתעשיית הפלאפל שולטת משפחה מוסלמית מקומית. לא נראה לי שזה אותו פלאפל שאנחנו מכירים, הוא עשוי שונה, הפיתות גם גדולות יותר. אבל אין לי מושג יותר מזה, כי זה לא כשר.

מלזיה: עיסוק בפלאפל – עונש מוות… סתם, זה היה בצחוק. אבל מה שכן רציני, זה שיש במלזיה תקנה האוסרת סחר במוצרים תוצרת ישראל. ראו הוזהרתם! במחשבה נוספת, באיזה מוצרים תוצרת ישראל, מלבד נשק וחברי כנסת יד שנייה, ירצה מישהו לסחור? טוב. תמי-4 זה גם משהו…

● ●

עד כאן לפעם הזו.

הפנטגון – כל העובדות

רשומה רגילה

כמה עובדות טריוויה לגבי הפנטגון, בניין המשרדים מהגדולים בעולם, אשר נבנה ביעילות כזו שכדי לעבור מנקודה אחת לאחרת בתוך הבניין לוקח רק 7 דקות.

דפים מיומנו של עובד פנטגון תזזיתי.

  • הפנטגון הוא אחד מבנייני המשרדים הגדולים בעולם. כפליים משוק המסחר של שיקגו, וגדול פי שלוש מרצפת בניין האמפייר סטייט.

  • השטח הבסיסי עליו נבנה הפנטגון, במקורו מזבלה ביצתית שוממת, השתרע על 5.5 מיליון יארדים מעוקבים.

  • בבעלות הממשלה היו רק מחצית מזה. את החצי השני היא הפקיעה או קנתה.

  • עלות הקרקע: 2,245,000 דולר.

  • עלות המבנה: 49,600,000 דולר.

  • עלות כוללת, עם טיפוח חיצוני: 83 מיליון דולר.

  • במהלך העבודה על מבנה הפנטגון נכרו 680,000 טונות של אדמה מנהר הפוטומק המצוי בקרבת מקום.

  • זמן הבנייה היה קצר באופן לא שגרתי [אין ביורוקרטיה פנימית], 16 חודשים.

  • תחילת הבנייה [תאריך מצמרר]: 11 ספטמבר 1941.

  • העובד הראשון נכנס ללשכתו בפנטגון ב-29 באפריל 1942 [הבניין עוד לא היה ממש גמור].

  • הבנייה הסתיימה ב-15 בינואר 1943 [לא, לא עשו מזה טקס].

  • המבנה החליף 17 בנייני משרדי הגנה אחרים.

  • ההשקעה הוחזרה בתום 7 שנים.

  • בפנטגון עובדים כ-23,000 אנשי צבא ואזרחים [כמה אנשים גרים בעיר שלכם?]

  • 16 חניונים מסוגלים להכיל קרוב לתשעת אלפים כלי-רכב [בתשלום, זיכוי בסוף החודש].

  • חלל נטו למשרדים, מחסנים וכו': 3,705,793 רגל.

  • אורכו של כל קיר חיצוני: 921 רגל.

  • גובה הבניין: 77 רגל.

  • סך קומות, כולל קומות ביניים ומרתף [מעט המחזיק את המרובה]: 5.

  • אורך כולל של מסדרונות: 17.5 מיילים.

  • חדרי מדרגות: 131.

  • דרגנועים [מדרגות נעות]: 19.

  • מעליות [בהתחשב בסך הקומות – במדרגות זה יוצא יותר מהר]: 13.

  • תיבות של זרנוקי כיבוי [לצערנו, בחלקם כבר נעשה שימוש]: 672.

  • חדרי מנוחה [שירותים]: 284.

  • מזרקות שתייה: 691.

  • כוסות קפה ביום [יש סוכרזית]: 4,500.

  • גביעי חלב ביום: 1,700.

  • משקאות קלים [האהובים מכל]: 6,800.

  • אנשי סגל המסעדה [המסעדה שייכת לאזרחים ומנוהלת על-ידם לפי חוזה עם הפנטגון]: 230.

  • חדר אוכל [כמה רעש יש שם בארוחת צהריים]: 1.

  • קפיטריות [מלבד מיני-מכונות קפה בלשכות העובדים]: 2.

  • בר חטיפים [חטיפי בריאות, אני מניח]: 6.

  • בר חטיפים ענק בכניסה [להתחיל ברגל ימין]: 1.

  • שעונים מותקנים: 4,200.

  • רהיטים קבועים: 4,900.

  • רהיטים קבועים קלים: 16,250.

  • ארון קודש מפואר עם ספר תורה: 1.

  • תחלופת מנורות יומית [המנורות גם מצלמות]: 250.

  • חלונות: 7,754.

  • שטח זכוכית ברחבי הבניין: 309,276 רגל.

  • שיחות טלפון יומיות: 200,000.

  • אורך כבלי טלפון: 100,000 מיילים.

  • דואר חודשי: 1,200,000 חתיכות.

  • הפנטגון נחשב לאחד מבנייני המשרדים היעילים בעולם בעיצוב והתכנון שלהם. הוא נבנה כך שלמרות 17.2 מיילים של מסדרונותיו, לוקח רק שבע דקות לעבור בין שתי נקודות ברחבי הבניין.

l

תמיד יקום אותו אחד שיגיד, "אה, אולי יש לו, לכותב, קשר עם החשוד בריגול בפנטגון," ובכן הבהרת הלצה זו היא עבורו: הכותב מתנער מכל קשר אישי או אחר עם החשוד בריגול, ולא ממנו באו הפרטים ה'סודיים' הללו [284 שירותים בפנטגון, אח, איזה פרט לאומי חשאי] אלא ממשרד ההגנה האמריקאי, עַיין שם, אולי תמצא חלק מהפרטים, ואולי לא…