כבר לא סופר לחרדים

רשומה רגילה

סיפור פרי הדמיון, שהשתלב באופן מעורר אימה במציאות וגרם לכמה אנשים לקחת צעדים קיצוניים, ולאחרים לקפל את הזנב ולברוח. הסיפור השביעי בסדרת ציפּוּרי מתח, קיבל חיים משלו והפתיע את כל המעורבים.

וגם, הודעה אישית לקוראים על המשך הקריירה הספרותית שלי.

להמשיך לקרוא

לשון על גחלים – עולם של בלבולים וטעויות לשון

רשומה רגילה

שבורית זכוכה, תַּתַּלים, זוֹצֶף ועוד – בלבולי לשון ופליטות פה מתרחשים סביבנו לא מעט. ממה השיבּושים נובעים? האם הם מעידים על משמעוּיוֹת נסתרות ועל מַאֲוויים כּמוּסים? האם יש דרך להימנע מהם? ואולי יש בהם גם משהו חיובי?

מאמר מפרי עטו של נחמן גרשונוביץ, אודות בלבולי לשון ופליטות פה, התפרסם בגיליון יוני של הירחון גלילאו צעיר.

פסקה מתוך המאמר:

שיבושי לשון הם טעויות דיבור, בדרך כלל זְניחוֹת ולעִתים משעשעוֹת, הקורות מפעם לפעם באופן בלתי נמנע. חוקרים מעריכים שאנחנו פולטים שיבוש אחד או שניים לכל אלף מילים שאנחנו מדברים! אם כך, אם ניקח קצב דיבור ממוּצע של 150 מילים לדקה, השיבוש עשוי להתרחש פעם בעשר דקות של דיבור רצוף. כלומר מִדי יום ביומו רובנו פולטים בין עשר לעשרים שיבושי לשון…

קליק לקריאה או הורדת המאמר המלא בפורמט PDF

ספרא וסייפא – מה מחפשים הגולשים? (סבב 2)

רשומה רגילה

שאלות על שבירת כוס מכוונת, על דפים בתלמוד בבלי, נקודות התכה קיצוניות, על ביטוי עסקי, משקל זערורי, נקניקיות הרסניות, ואיך גוגל נפל בפח הספונריזם. השאלות שלכם. התשובות של ספרא וסייפא. סבב שני.

להמשיך לקרוא

הכשל של קופרניק – חיפוש שולחני

רשומה רגילה

מנוע חיפוש שולחני הוא פריט חובה. זה של Copernic עומד בכל הציפיות. כמעט.

איך אפשר להכין פשטידה ללא תוכנת חיפוש שולחני?

איך אִיַיתִּי בפעם הקודמת את שמו של מוכר הדגים הטַייוָוני?

אני נהנה לראות את התרגשותם של אנשים שזה עתה התוודעו אל תוכנת חיפוש שולחני.

זה לא יאומן. איך יכולנו בלי זה. ומיד ההתמכרות. זה הופך למרכז המחשב כולו. מתוך הבר הקטנטן מוצאים כל קובץ, מעלים תוכנות, מגיעים אל ספריות, מפעילים קובצי שמע, קוראים דוא"ל. הכל.

לפי דעתי, גם אנשים שעוסקים בכתיבה אסור להם לוותר על תוכנת חיפוש שולחני. בקליקים אחדים, תוכל לדעת מה עשה השרברב הבוגדני באחד הפרקים הקודמים. או איך אִיַיתָּ בפעם הקודמת את שמו של מוכר הדגים הטַייוָוני. במקום לפתוח את הקבצים אחד לאחד, ולנסות לשחזר לפי הסצנות, היכן ממוקם מושא החיפוש. תוכל להקיש מילת מפתח כלשהי, ולמצוא את מבוקשך.

על אחת כמה וכמה מומלצת התוכנה לאלה שעוסקים במחקר, וכתיבה על פי מחקרים. במהלך הכתיבה השוטפת אתה נזקק למחקרים שערכת עוד קודם, אם תתמהמה יתר על המידה, או שתבזבז את זמנך בחיפוש המחקר הנדרש – ייתכן שעד מהרה תשכח לשם מה נזקקת למחקר הזה, וחוט המחשבה יתנתק.

ייתכן גם שתשקע לתוך מטלה אחרת כלשהי שתמצא בתוך התיקיות שלך. אה, אני רואה שלא השלמתי בסופו של דבר את מאמר ההשוואה בין שוקולדים. או שתמצא עצמך בוהה בתמונות מהטיול האחרון. ואחרי ששרפת מספיק זמן אתה מתעשת. העמוד הריק למחצה מביט בך. הו, איפה אחזתי? מה רציתי בנוגע למחקר על דם מדומה? את מי המתנקש רצה להוריד, את האחות או את החולה? אח. איפה ראשי הפרקים האלה? חבל שלא השקעתי יותר בחוג נגרות…

כותב ללא תוכנת חיפוש שולחני משול לבשלן שניצב בקצה המטבח בניסיון להכין תבשיל. המקום כולו מלא תיבות על גבי תיבות שמכילות את כל סוגי התבלינים וחומרי הבסיס. הוא בעצמו ארז את כל התיבות הללו. ועכשיו הוא רק רוצה להכין פשטידה נחמדה. מי ייתן לו תוכנת חיפוש שולחני?

גישה מהירה לתוך קובצי הטקסט שלך היא קריטית.

דרושה יורשת לטיפול בקבצים

לפני כשנה המלצתי על תוכנת החיפוש השולחני של חלונות (Windows Desktop Search). השתמשתי בתוכנה עוד זמן רב קודם לכן, מאז שוחררה, למעשה.

הזמן לא היטיב כלל עם התוכנה הזו, שאחרי שנערכו כמה שינויים במנוע שלה, הפכה לכבדה ומסורבלת באופן קיצוני. עד שהתחלתי ממש להתעלם ממנה ולחפש בעצמי את החומרים הדרושים לי מרחבי המחשב. מצב שאמר דרשני.

יצאתי בחיפוש אחרי תוכנה מחליפה, שתיאות לאנדקס את כל החומרים שלי ולהגיש לי אותם באותה יעילות, לפחות, שמצאתי בתוכנה הקודמת.

אחרי זמן מה של ניסוי וטעייה הגעתי אל תוכנת החיפוש השולחני של קופרניק (2.0 Copernic Desktop Search). תוכנה בעלת ממשק מרהיב, וחלוקה נוחה לקטגוריות של מופעי החיפוש. אינדקס קטן יחסית, תוכנה קלילה יותר מהרבה אחרות, תמיכה בכל הפורמטים הנפוצים יחד עם רשימה של 150 פורמטים.

חיסרון בולט אחד, אך זניח לחלוטין, קשור בתצוגה מקדימה של מסמכים בעברית. אבל, כאמור, זהו חיסרון זניח וההתמצאות של קופרניק בשפה העברית היא למופת.

חיסרון נוסף החל להציק לי, האינדקס לא מסוגל להכיל מופעים שהם שמות של תיקיות. רק דרך התכולה תוכל להגיע אל תיקיית המקור. אם תקיש שם של תיקייה, התוצאות יהיו התכולה שלה. אבל זהו חיסרון שאפשר להבליג עליו.

המחדל של Copernic

המחדל האמיתי צץ בסופו של דבר אחרי שורה של תסכולים. הגדרתי לאינדקס בפירוש, לאנדקס חומרים שנמצאים בספרייה כלשהי. הוריתי לאינדקס להמשיך לתפקד גם בזמן שהמחשב עסוק. בסופו של דבר פקקתי אצבעות והרצתי כמה חיפושים. כלום. שום דבר שבאמת חיפשתי. הוא לא מצליח למצוא כלום מאותה ספרייה.

עבר זמן עד שהתברר לי מה הגורם.

אני נוהג לתת לתיקיות חשובות אייקונים שונים מאלו של ברירת המחדל. כך קל לי יותר להתמצא בתוך יער התיקיות, ולהגיע בלי לקרוא דבר ישירות אל התיקייה הדרושה לי.

ובכן, זו הבעיה. האינדקס של קופרניק רואה באייקונים שאינם ברירת המחדל – חומות. כספות. הוא לא מסוגל לאנדקס חומר שנמצא בתוך תיקיות כאלה. הוא מוגבל.

חבל, משום שהתוכנה עונה יפה על כל שאר הדרישות. כתבתי לחברה, והמתנתי שיחזרו לתפקד שם אחרי חגיגות תחילת השנה. עכשיו נמצא המכתב אצל מחלקת הפיתוח. נקווה שיראו לנכון לשפר את הנקודה הזו.

אם יתוקן המחדל, תוכנת חיפוש שולחני של קופרניק תהיה תוכנה מנצחת.

קישורים:

צחצוחי לשון 2

רשומה רגילה

על זמן המוות. על בחירת מקצוע עם שם נוח. ומה עושים עם כפפות ורעלות? חידודים ועיוותי מילים. רשימה הומוריסטית למחצה.

מיתה

לשון. וצחצוח.

האורח האדוק התקבל בסבר פנים יפות. לקראת הערב פנה ואמר, "הגיעה שעת המיטה…" ומיד אחז את מצחו. שעת המיטה? ואולי יחשוב המארח שאמרתי 'שעת המיתה' ונמצאתי מגדף, חלילה…
המארח הרים את ידו והצביע. "ידידי," הוא אמר, "אתה ומשפחתך תלונו שם, בחדר עם ארבע מיטות…"
נחרד האורח עוד יותר. "אוי לי, ארבע מיתות בית-דין…"

חכמים, היזהרו בדבריכם. או, אדוקים, היזהרו בדמיונכם.

המקצוע

במשך הזמן התברר לי שאכן חסרה מילה שתציין את מקצועו של 'איש קונגרס'. צירוף המילים הזה ארכני לחינם ואין בו כבוד. אנו אומרים 'שוטר' ולא 'איש משטרה'. אנו אומרים 'רופא' ולא 'איש רפואה'. אנו אומרים 'כלב' ולא 'איש רע מעללים'. (טוב, זה לא ברצינות.)
מכאן יצאתי לבדוק עם מילה שיש לה הקשר סמוך, 'איש סֶנָט', אותו אנו מכנים 'סֶנָטוֹר'. מכאן המסקנה: 'איש קוֹנְגֶּרס' הוא: 'קוֹנְגְּרֶסוֹר'. קונגרסור. שינון קצר.

דוגמה: ראיון בלעדי עם הקונגרסור מארק אלברט, רגע לפני הוצאתו להורג.

היפוכים

כדי לכנות את מה שאינו הַיי-טֶק (טכנולוגיה עילית), אנו משתמשים במונח 'לוֹ-טֶק' (טכנולוגיה נמוכה, או תת-טכנולוגיה), זה נכנס לעומק שפתנו. לעומת זאת, יש את המילה הַיי-סוֹסַייטי (החברה הגבוהה), שההיפוך שלה לא קיים עדיין בעברית: לוֹ-סוּסַייטי (החברה הנמוכה). או אולי 'לא סוסייטי', אם מתכוונים לאיזה סקטור של אנשים לא מתורבתים, וזה הופך לסוג של גידוף. מכאן אנחנו גולשים אל 'תת-תרבות', אבל זה כבר משמעות אחרת.

דוגמה: זה אלבום שפונה לעמך, לחבר'ה הפשוטים של הַ'לוֹ-סוּסַייטי', ולא לאיזה מתנשאים שהולכים לקונצרטים. ת'מבין אחי?

בוגדים

את זה אנחנו מבינים: גרביים – גורבים, חגורה – חוגרים. כובע – חובשים. בגדים כללים – לובשים. נעליים – נועלים. מגפיים – נועלים. רגע, רגע. איך זה?
'נעילה', נגזרה מ'נעל', אם כן למה כשמגיעים ל'מגפיים' – ממשיכים לנעול אותם? אולי משום שמגף זה סוג של נעל? נו. ומה לגבי ערדליים? גם אותם נועלים. למה? מאותה סיבה, לא? גם ערדל – זה סוג של נעל.

טוב, למעשה, בלילות קרים במיוחד, אני יכול לשמוע את קולם הצרוד והמתפוגג של המגפיים והערדליים בוקעים ועולים מן המרתף, היכן שהם נמצאים במשך כל ימות השנה, ומעלים אבק ומשמשים מקום משכן לעכבישים ושאר יצורים שפלים. הם צועקים על העוול הזה. אבל כבר עבר זמן ארוך כל-כך מאז התקינו את המונח, וכבר אין להם סיכוי לקבל מונח אישי משלהם. מסכנים.
מכאן אני עובר לכפפות. מה עושים בכפפות? לובשים. בטח. המילה הכללית הזו שמתאימה לכל בגד שהוא. טוב. אם גרביים – גורבים, עניבה – עונבים וכו', אז כפפותכּוֹפְפִים.

זה יכול לבלבל בתחילה. כופף הוא אחד שמתכופף, רוכן; כופף זה שריר שמאפשר כפיפת איבר. קצת מבלבל. אבל זה לא נורא, משום שהמילה נמצאת בחברה טובה של שאר מילים מבלבלות. הנה: נעל, המילה יכולה להתפרש כ-נָעַל נעליים; נָעַל דָלַת; וגם נַעַל, כשלעצמה. וגם גרב, המילה יכולה להיראות כמו, גֶּרֶב, כמו גָּרַב, וכמו גָּרָב.

לגבי רעלה, אין מקום להאריך. רעלהרועלים.

דוגמה 1: בטרם שלף את אקדחו, מיהר לכפוף את כפפות העור שלו…

דוגמה 2: "איזה בזבוז. כפפתי כפפות של עור, עכשיו אני בכלא. כפפות של עור משמרות טביעות אצבע. חבל שלא כפפתי את כפפות הגומי… בוא נודה, עמיתי לתא, רוצח שכיר כפוף בכפפות של עור, פשוט נראה טוב יותר."

דוגמה 3: הברנש רָעַל את רעלתו, ועכשיו הוא רעול פנים.

להשתמש?

לא בטוח שתמצאו את המילים לעיל באחד מהספרים שלי. יש לי עורך טוב. אולי יתמזל מזלי ואחת המילים תחמוק מעינו הפקוחה ותתמקם בספר? לא בטוח. מה שכן, הוא הבטיח לי שבספר אחד, אוכל להתפרע ולשרבב מילים כאוות נפשי. אבל זה יהיה רק ספר אחד. גם משהו.

צחצוחים 1

החלק הראשון של 'צחצוחי לשון' מעוות ניבים ומילים בלי רחמנות. בואו לראות.

צחצוחי לשון

רשומה רגילה

כמה חידודים ועיוותי מילים. רשימה הומוריסטית למחצה.

בִּלבול

מדע והומור. הלשון של איינשטיין.

יש את הניב הלמדני הידוע מה עניין שמיטה להר סיני? שמשמעו, מה קשורים לכאן הדברים שהבאת? והרי אין שום דמיון.

אפשר למתוח עוד קצת את הניב הזה ולהוציא את הביטוי הבא: מה עניין סיני להר שמיטה? שמשמעו, בנוסף על המשמעות המקורית, גם בִּלבול חריף בין הדברים והוצאתם מהקשרם בצורה דרסטית.

דוגמה: הוא עומד עכשיו למשפט על רצח, ואתה אומר לי שהוא מיטיב לנקות כלים? מה עניין סיני להר שמיטה?

אפצ'י

יש את מנוזל, אני לא אומר שזו מילת גנאי או משהו, אבל יש מילים שברבות השנים קיבלו גוון של סלנג, למרות שבמקורן הן טהורות ואפילו טכניות. ראו לדוגמה את המילה להשתין שיש לה עבר מפואר בכתובים, אבל היום היא נשמעת כמעט גסה.

ובכן מכאן אפשר קצת לעוות את מנוזל ולהוציא אותו נזיל, שנשמע רגוע ועדין יותר.

דוגמה: אני ממש נזיל, איך אוכל להרצות כך?

חקירות

תגיד חקירה, והעלית קונוטציה של חדר קטן אפוף עשן סיגריות ושני חוקרים, אחד עצבני, אחד מנומנם, ונחקר אחד מותש עד חידלון, אחרי שנחקר במשך שעות על גבי שעות.

וזה מחמיר עוד יותר עם חקירת שתי-וערב, כאן אתה מדמיין חקירה צולבת ומעיקה שאין לה התחלה ואין לה סוף, והיא מובלת על-ידי התחכום ומהירות החשיבה של מי מהצדדים.

לשון חכמים...

דברים כאלה אכן נגררים במשך היום כולו, דרך הערב, ואל תוך הלילה. אבל מה אם החקירה הזו התנהלה דווקא בבוקר, לצד נס קפה עם טעם מתכתי בכוסות קלקר גבוהים?

אם כך צריך לעדכן: חקירת שתי-ובוקר, או חקירת שתי-וצהריים, הכל לפי הזמן בו מתנהלת החקירה.

דוגמה: אחרי חקירת שתי-ובוקר מוצלחת, יצאו החוקרים להפסקת צהריים.

פִּרחוני

פרחח, שֵם. כאן אין הכוונה דווקא לאיזה צעיר קל דעת ורחובי, אלא למוכר פרחים. למעשה זהו שילוב בין הפרחח המקורי לבין מוכר פרחים שעומד בזוויות הרחוב ואין לו שם או חנות מסודרת.

דוגמה: איך שנהיה ירוק, הפרחח הזה זורק לי שני זרים לתוך האוטו, ומסמן לי לשלם פעם הבאה…