מבצע 3 עובדות על 3 ספרים

רשומה רגילה

שלוש עובדות מאחורי הקלעים של 3 ספרים במבצע החודש. דברים שסביר ולא ידעתם וגם לא חשבתם לשאול. החל מהקטשופ המקשר, מקור לרעיון, וסבירות לספר המשך…

להמשיך לקרוא

חיסול בגן-עדן

רשומה רגילה

סיפור קצר. השלישי בסדרת צרות של מתנקשים. סיפור שזכה בתואר "סיפור המתח הקצר הטוב ביותר לשנת תשע"ז".

להמשיך לקרוא

שפן קפוא

רשומה רגילה

הישרדות קיצונית, למי יש סיכויים גבוהים יותר לשרוד – בעל תבונת רחוב או איש ספר? האוורסט לא מתחשב באיש.

להמשיך לקרוא

התרסקות – 5 – לוציוס רבל

רשומה רגילה

התרסקות – 5 – לוציוס רבל | מתח, אימה, דרמה |

  [ האם תבקש עזרה. מעצמך? ]

להמשיך לקרוא

ושמחת בחייך 3 ס"מ – אפליקציה לאנדרואיד

רשומה רגילה

פנאי והומור איכותי ונקי בכף ידך על מכשירים מבוססי אנדרואיד. להמשיך לקרוא

שעון מעורר ושירות יקיצה לשבת קודש

רשומה רגילה

סיפורה של מערכת מורכבת ומסועפת אליה ניתן להתחבר בשבת קודש, כדי לקבל שירות השכמה אישי.

להמשיך לקרוא

המקום בו יום ולילה מתמזגים יחד – תמונות

רשומה רגילה

wilkes05בימים אלו מוצגת בניו-יורק תערוכת תמונות, המביאות את היום והלילה אל מקום אחד. האם תוכלו לתאר משהו מרהיב מזה? האם יש מקום כזה? כנראה שכן, בסיפורי רבי נחמן. וגם בניו-יורק.

להמשיך לקרוא

Riding On A Miracle

רשומה רגילה

Riding On A Miracle | True Inspirational Stories |

[ Real life stories of suspense, action and adventure! ]

להמשיך לקרוא

יזכור: תנו קצת שקט

רשומה רגילה

סבא תמיד רוטן ומשתגע כאשר הנכדים מרעישים. מסתבר שיש לו סיבה טובה לכך.

סבא הוא קפדן. תמיד יוצא מדעתו כאשר הנכדים מרעישים, וסבתא מרעישה עוד יותר על שהוא מרעיש על הרעש הפעוט.

היו מקרים שממש היה משתגע, אחוז טירוף היה מצווה ומרביץ מוסר. מקרים אלו, כללו גרירת כיסאות לא זהירה, או משחק בכדור בתוך הבית.

אין לגרור כיסא. אתה רוצה לשבת? הרם את הכיסא בשתי ידיים. אתה רוצה להתקרב אל השולחן, התרומם מעט וקדם את הכיסא בדממה. אבל, סבא, למה? וסבא אומר, אתה לא רואה כמה מבוגר אני, החריקות אלה גורמות לי מיגרנה מיידית, שלאחריה אני צריך לשכב במיטה במשך יומיים תמימים.

כדור בתוך הבית? ייהרג ואל יעבור. אבל, סבא, למה? וסבא מעולם לא היה נבוך. כדור זה דבר קופצני שאין לבין אנוש שליטה עליו, בפרט לא בגילך הצעיר. מה זה? הכדור יקפוץ ישבור לי איזה חלון, יהרוס לי ויטרינה. אתה תגיד סליחה, ואני צריך לשלם.

זו הסיבה?

לא. ברור שלא. ואחרי שנים סבא סיפר לנו.

הגרמנים נכנסו לתוך הבניין שלהם, ופנו מיד לאלו שהתגוררו למטה. הם הקישו והשכנה יצאה אליהם, עם תליון של צלב לא היה ספק לאיזה דת היא משתייכת. אבל מה עם השכנים.

"יודן?" הם שאלו. "יש יהודים בבניין?"

"יהודים?" השכנה משכה בכתפיה. "לא, אין יהודים בבניין."

אבל, היו יהודים, סבא מספר. גרנו מעל הזקנה הזאת. והסתתרנו כשהגרמנים הגיעו. ולמה היא לא הסגירה אותנו? אתם יכולים לנחש?

סבא היה ילד, והזקנה באה למחרת ואמרה לאביו, "הגרמנים חיפשו אתכם. אבל אמרתי שאין יהודים כאן. וזה רק בגלל שאתם נימוסיים. מעולם לא גררתם כיסא בתוך הבית. דבר שהשכנים הקודמים לא כל-כך הקפידו בו, והדבר הציק לי מאוד. אבל אתם, אתם בסדר."

ומאז סבא חייב את החיים שלו, ואולי גם שלנו, לגרירת כיסא בדממה. למשחק כדור רק מחוץ לבית. ובאופן כללי לנימוסים טובים, גם כלפי אלו שאינם יהודים.

תנו קצת שקט. זה מציל חיים.

 =

 

אגדת החליל המכושף

רשומה רגילה

מעשה בנוכל שנזקק לעזרתו של גנב, ובתמורה לעזרה זו העניק לו חליל שהנוכל עצמו לא ידע את סגולותיו. אך כשנודעו לו סגולותיו הפלאיות של החליל, כבר לא היה לו כה פשוט לחזור בו.

||| מתפרסם במגזין המקוון 'בלי פאניקה'. כאן מובא רק חלק קצר. לסיפור במלואו: >>>

א. פושעים

במרחק מה מן הסד קבע איכר כבד גוף סל של עגבניות רקובות, מעלות צחנה ונוטפות עסיס סרוח, והפרחחים התמודדו ביניהם מי הגבר אשר יעלה בידו להטיל את העגבנייה העבשה במרכז פניו של הפושע.

רגליו של פִּיפְּקוֹ הגנב היו נתונות בסד נמוך, ואחוריו מונחים אל האדמה, ידיו בשלשלאות. ראשו של פיפקו הושפל קדימה, וכובעו צר התיתורה היה נטוי ברישול וסרב להסתיר את פניו שעטו ארשת של מכאוב.

כמה אמות לצדו של פיפקו, בסד מאונך, נכבל ברנש אחר, רמאי שהיה ידוע בציבור בשם ג'אול. הלה נתון היה בסד קשה יותר, ראשו נעול במרכז וידיו משני הצדדים, כיאה לנוכל ערמומי ורע לב המפיל בפח סוחרים ואנשים תמימים, עושק את הזקנים ובחכמתו הפתלתולה מתאכזר לכל. אנשים תיעבו את ג'אול וחפצו במותו, גם מי שטרם הכירוהו או שעדיין לא נפלו קורבן למעלליו.

ג'אול נלכד עד כה כמה פעמים, ותמיד הצליח בדרך כלשהי להימלט. הברנש הנכלולי כבר הועמד בפני טביעה, חניקה בבוץ, כריתת הראש באופנים שונים, דריסה בגלגלים, וכל שאר העונשים המשפילים שמחוננים שבדור העלו בדמיונם המופלג. אך תמיד מצא דרך כלשהי לצאת ברגע האחרון ללא עונש.

לא כן היה פיפקו הגנב, טיפוס טוב לב ושבע צער, שהיה מטופל באשה חולנית ובן פיסח, ואמו, אלמנה עיוורת, שגם עול הטיפול בה רבץ עליו. פיפקו לא גנב כדי ליהנות מכספי זרים לשם עונג ושעשוע או צבירת הון, מעולם לא שלח את ידו במותרות. פיפקו היה גונב על מנת לקיים את נפשו ואת נפש משפחתו.

מרחק רב נהג פיפקו להרחיק מכפרו כדי לחפש לו קרקע פוריה לגנוב בה. כך עשה כדי לא להמיט חרפה על משפחתו. כאשר התגלה בכפר אחד, היה ממהר וגונב בכפר אחר, ולא מגלה עוד את פניו בכפרים בהם יצא שמו לרעה.

כמה צעירים מבני הכפר התגודדו סביב האסורים. אשה עבת בשר ניגשה וגידפה ולבסוף רקקה בפניו של ג'אול. "אותך אני מכירה, מפר חוק שפל שכמוך. בן בליעל, אין לב בקרבך". היא בעטה בנעליה בקרקע וחול ניתז. ג'אול עצם את עיניו וניסה להסתיר את פניו. "הלוואי ויערפו את ראשך, וישפדו אותו בשערי הכפר, למען יראו וייראו".

האשה התרחקה והסתודדה עם חברותיה. אחיה נדד לכפר מרוחק, שם התפרנס מבית מרזח שהחזיק עם אחד מידידיו ונפל ברשת רשעתו של ג'אול. באצטלה של סוחר מהוגן הציע לו זה חביות של משקה משובח, ואף הטעים אותו במנות נאות. האח שראה כי טוב, שלשל את דמי ההזמנה, ובעת שהגיע המשלוח, נפתחו החביות והמשקה נמצא ראוי לזבל בו את האדמה, אם לנקוט בלשון נקיה.

השמש עמדה לשקוע. נראה שהרץ שיצא לפני זמן מה לקרוא לאנשי החוק מהעיר הסמוכה התמהמה בדרכו. בני הכפר עמדו להתפזר.

||| המשך באתר 'בלי פאניקה' >>>

Ÿ

מאמר המפרט את המוטיבים היהודיים בסיפור הזה יופיע בהמשך, וזאת, על מנת לתת שהות לקוראים ליהנות ממנו בלי נטיות.