1003 מוצרים שלא באמת עובדים

רשומה רגילה

לא כל מוצר שמבטיח לעשות כך וכך, אכן עושה את עבודתו. קבלו כמה דוגמאות של מוצרים מבטיחים, שלמעשה מתחזים…

ישנם מוצרים רבים שלא באמת עובדים כמו שצריך. יש מוצרים שנותנים תמורה מעטה ביחס לתפקוד המיוחס להם. ויש מוצרים שלא עובדים בכלל.

המוצר ועונשו

היצרנים לא רואים דבר מול העיניים, מלבד העובדה הפשוטה, יש להם דד-ליין להפקת מוצר בתאריך מסוים לחודש. והם מיצרים כל מיני גימיקים, אביזרים ומתקנים, הכלאות ושיבושים, שלעיתים אין בהם שום תועלת ממשית.

יצרנים, יבואנים וחנויות, המנוהלים בפיקחות, בודקים את השוק כל הזמן, ועומדים ראשונים להציע לצרכן את 'מבוקשו'. כן. במרכאות. ניתן לראות זאת בכל עונה, בכל תאריך, בכל מועד וזמן. אם נפקח עיניים נוכל להינצל משלל מוצרים מפתים, שלא עושים דבר. פשוט כך. שום דבר.

לכל מוצר יש הבטחה כלשהי, וכפי שתראו בדוגמאות להלן, ההבטחה הזו היא מושא הביקוש של הצרכן. הבטחה זו מתודלקת היטב בפרסומת ובטקסט המציג את המוצר. אולם בידי הלקוח, היא הופכת לאבן שאין לה הופכין.

לפניכם רק שלוש דוגמאות, שהן השלוש האחרונות במספר שבכותרת… שימו לב שאלה מוצרים שהצרכן המצוי, שאינו מדען ואין לו גישה למעבדה, לעולם לא יידע אם המוצר שהוא רכש אכן נותן לו תמורה כלשהי, ואף ייתכן שבמשך שנים הוא יעשה בה שימוש עיוור, מבלי לדעת זאת לעולם.

הכד המקפיא

ההבטחה: כד-קנקן זה שווק תחת המותג 'one', והציע רעיון מהפכני לשתייה הקייצית. הכד הזה כולל גליל שקוף של מים מזוקקים, אותו ניתן להקפיא בנפרד, ואחרי שהוא קפוא, לחבר אותו לכד, וכך לקרר את המשקה שבו.

אם כן, אין צורך בקוביות קרח וכל הטרחה הפרימיטיבית הכרוכה בהכנתן. אין חשש שקוביות הקרח יפגמו או ישנו את טעם המשקה עצמו. הכל נקי ומסודר. רק לחבר ולקרר.

במציאות: כד זה הוא כד בלבד, ככל הכדים והקנקנים. גליל ההקפאה הוא חסר תועלת לחלוטין. מידותיו לא מאפשרות לו לקרר ליטר וחצי של נוזל, למעשה, אף לא חצי ליטר. תהליך פירוק הקור של המים המזוקקים, הוא שקט ואינו מלווה בקירור סביבתי. בנוסף על כך, הגליל מעוצב מפלסטיק עבה מאוד, שמוסיף על מניעת בריחת הקור.

שימוש אמיתי: בכד ניתן להשתמש ככל כד אחר, בגליל ניתן להשתמש לעיסוי עצמי של כפות הרגליים, על-ידי הנחתו על הרצפה, וגלגולו בכף רגל יחפה.

מטלית דוחה אדים

ההבטחה: מטלית הנושאת את המותג Never Fog, אמורה לדחות ולמנוע אדים משמשת הרכב. כל מה שצריך לעשות זה, לנגב את השמשה הנקייה בעזרת המטלית הלחה. ולשכוח מהאדים למשך חודש.

במציאות: זה אכן מנקה את השמשה, אבל לא מאדים. כי אדים באים, אוהו באים. בעודי מנגב את החצי השני של השמשה, ואני רואה את כל החצי שכבר עבדתי עליו, מתמלא באדים סמיכים.

כנראה לא פעלתי לפי ההוראות, ההוראות אמרו "נגבו בתנועות סיבוביות"…

מאחר וכבר ניחשתי את תוצאות הניסוי הזה, הבאתי עימי מראש את הטריק הטוב ביותר למניעת אדים משמשת הרכב: להשאיר סדק פתוח בחלון הנהג.

ואם עסקתם או עוסקים בצלילה, בוודאי ידוע לכם הטריק השני הטוב ביותר…

שימוש אמיתי: אפשר להשתמש במטלית לניקוי הצד החיצוני של השמשה, בעיקר מלשלשת ציפורים.

חולצה משפרת יכולות

ההבטחה: מערכת בגדים הולופייבר תוצרת Wickers, ישפרו את מערכות הגוף והיכולות האתלטיות של הלובש. זה נשמע כמו מדע-בדיוני, אבל זה לא, זה רק בדיוני, בלי מדע…

בגדים אלה של 'סיב-חלול-לח' עובדים עם מערכת האנרגיה של הגוף, כדי להגביר את רמות החמצן בדם. בגדים אלה יגבירו את יכולת הגוף לבנות עוצמה וכוח, יאיצו שיקום שרירי ויווסתו את טמפרטורת הגוף.

במציאות: כל מי שהתנסה בציוד הזה ואמר שיש לו השפעה כלשהי, הוא ללא ספק שייך איכשהו למפיצי הסחורה. זה נכון שרמות חמצן גבוהות יותר בדם, אכן משפרות את יכולת השרירים, מונעות עייפות והתכווצויות, אבל החולצה הזו היא לא הדבר שיביא לכך.

שימוש אמיתי: כל דבר שחולצת טי ב-2.5$ מסוגלת לעשות, אבל במחיר של 75$.

קישורים חיצוניים

מודעות פרסומת

מוצרט רועד על גלגלים

רשומה רגילה

מוזיקה מסוגים מסוימים ובעוצמות שמע מסוימות, גורמות לסכנה בכבישים. הנה הפרטים, וגם הפתרונות.

loud20car20music2001 היחס אל תאונות דרכים ועברייני תנועה, הוא חד-משמעי. נראה שמשטרת התנועה, וממסד התחבורה, יעשו ממש הכל כדי למגר אותם. וזה כולל התערבות אופנתית בלבושו של הנהג, והצבת שוטרים מקרטון… אם הגענו עד למצב שממסד התחבורה מחליט לך מה ללבוש בכביש, ובכן, הבנו את הכיוון. הכל פתוח, הכל אפשרי. אז ברוח זו, יותר או פחות, קבלו כמה עצות מעשיות למיגור תאונות הדרכים בישראל.

אנו ממשיכים עם רעיון שני בסדרה. הראשון היה למלא את הכבישים בניידות סרק, שהן למעשה מכוניות של אזרחים שמחופשות לניידות משטרה.

תגביר את הווליום

חוקים שונים קיימים בארץ ובעולם בנוגע לעוצמת השמע המותרת באזורי מגורים ובשעות המנוחה. חוק זה גם חל על מערכות השמע של כלי רכב. כך שנהג אשר מכוניתו מצוידת במערכת שמע וציוד הגברה שתופס לו את כל תא המטען וגם יוצר בליטות במושבים האחוריים, אינו ממש חופשי לענג את הציבור במוזיקה כאוות נפשו.

חוק זה נועד כמובן להגן על עור התוף של האזרחים הסובבים את המכונית, ולאו דווקא כדי לשמור על איזון דעתו של הנהג.

אם נהג זה ממהר על אוטוסטרדה בלילה גשום עם חלונות סגורים, או ביום שמש עם חלונות סגורים, או אפילו חלונות פתוחים, ומערכת השמע שלו עושה שמות באוויר שבתוך הרכב – לאיש לא אכפת. לחוק לא אכפת. משום שאיש לא שומע את המוזיקה שלו, היא לא מפריעה לאחרים. אכן?

וכאן הנקודה. מוסיקה בווליום גבוה, משפיעה על האנרגיה והמרץ. אם לא מדובר בחירש, נהג זה מתמלא מוטיבציה למהר קדימה, לחפור בתנועה, לרמוס את דוושת התאוצה. המוח שלו מפסיק לחשוב. מחקרים קליניים בנושא נעשו עבור תחומי הספורט.

בחדרי כושר ומכונים אירוביים מושמעת מוסיקה קצבית בווליום גבוה, כדי לגרום למתאמנים להיכנס לטראנס, לשוונג, של הפעולה. להאיץ הפרשת אדרנלין. להשאיר את המוטיבציה למעלה. לקצב המוזיקה, המתאמן דוהר על ההליכון, או מרים את המשקולות שוב ושוב במרץ, המוסיקה גורמת לו להרגיש שהוא עוד מסוגל יהיה להרים את החדר כולו.

לא תרצו נהג כזה בכביש, שטוף במרץ, מרגיש כמו באיזה מרדף, עוקף, ממהר, חסר זהירות, מתנגש…

המוזיקה לא משכרת?

loud20car20music2002 בנוסף, מוסיקה שבבסיסה לא עומד דווקא הקצב או הווליום, אלא המילים והתכנים, גורמים למאזין להתרכז בהם באופן שגונב את תודעתו. גם אפקט זה מיושם בתחומי הספורט, רצי המרתון, למשל, מסיחים את דעתם מכאבי הרגליים וקשיי הנשימה, כאשר הם מרוכזים בשירים.

מוסיקת ראפ, היא הגרועה ביותר. משום שבכל שיר נדחסות עשרות ומאות מילים המושרות בקצב של מכונת ירייה. המוטוריקה והיכולות של נהג המתרכז בתוכן זה, שווה למצב של נהיגה בשכרות, או שיחה בטלפון סלולרי. כל משאבי המוח ממוקדים בזמר ובתוכן שהוא מוציא מפיו, כמו בזמן שיחה, המוח מנסה לפענח את הבעות פני הדובר, ואת המשמעויות הוויזואליות של כל מילה, ביטוי או פסקה.

ראפ במכונית? מוסיקת רקע לטבח בכבישים.

הצג בבקשה רישיונות, אפוד זוהר ורשימת שירים

ההצעה המובאת כאן היא לאכוף שמיעת מוסיקה קצבית, לא משום טובת עור התוף של האזרחים הגרים בסמוך, אלא כדי להגן על הנהג ועל הסובבים אותו בכביש. החוק הידוע בשם חוק כנוביץ יורחב, ויקבל היבט נוסף.

נהג שנוסע כשבמכוניתו ציוד הגברה המסוגל להפיק שמע בעוצמה העולה על 60 דציבל, לדוגמה, ייאלץ לשאת בקנס, ובהוראה לפירוק המערכת; השוטר גם יעבור על רשימת התקליטורים שברשותו, כדי לוודא שאין שם חומר קצבי מדי, או ראפ.

נשמע רחוק מדי, אבל שוטר, או בוחן רכב, גם מוודא את הימצאותם ברכב של אביזרים שונים כמו אפוד זוהר או משולש אזהרה. בנוסף, חריגות מוזרות ברכב מיד מושכות את תשומת לב החוק. הבוחן לא מאשר את הרכב לשנת הרישוי הבאה. מערכות שמע מפוארות וכבדות מדי, יוכנסו לרשימת החריגות.

השוטר או בוחן הרכב לא יצטרכו לשבת ולהאזין במשך שעות לג'יגות של קובצי אם-פי-שלוש. כל שיהיה עליהם לעשות זה להריץ תוכנה שמזהה ומפענחת את קצב הביטים של קובצי המוסיקה שברשות הנהג. בתוך דקות, תציין הסריקה עד כמה נהג זה קופצני בכבישים.

מה שומעים בדרך?

loud20car20music2003אפשר לשמוע מוצרט. חוקרים טוענים שהמוסיקה של המלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט משפרת 'חשיבה מרחבית-טמפורלית', שזה בדיוק מה שנהג צריך. הכוונה ליכולת לדמיין מצבים באופן חזותי, ולהניע אותם בזמן. נהיגה כרוכה בדמיון חזותי, נהג צריך להעריך מה קורה סביבו, לדמיין מצבי עקיפה, ולהציג בעיני רוחו את המכוניות שנמצאות בנקודות המתות שלו.

ואת מוצרט אי-אפשר לשמוע בווליום מוגזם. ואולי דווקא כן. וכשחלונות המכונית ירעדו לצלילי קונצ'רטו מספר 3 לכינור בג'י מז'ור, הנהג יהיה מרוכז בנהיגה יותר מאי-פעם.

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים   |   ניידת סרק   |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

  • חוק מפגעים ומטרדים. עונשי מאסר, כן…
  • הביטאון האירופאי למדעי הספורט, שהציג את ניסויי המוזיקה הקצבית בתחומי הספורט.
  • הסיבה ל-80% מהתאונות – הסחת דעת.
  • אפקט מוצרט.

ניידת סרק לפניך!

רשומה רגילה

רוצים באמת למגר תאונות דרכים? מוכנים לעשות את כל הדרך לתחבורה מופתית? כמה אנחנו מוכנים להקריב? הראשונה בסדרת עצות מעשיות.

לא תאונות – לא פרנסה

היחס אל תאונות דרכים ועברייני תנועה, הוא חד-משמעי. נראה שמשטרת התנועה, וממסד התחבורה, יעשו ממש הכל כדי למגר אותם. וזה כולל התערבות אופנתית בלבושו של הנהג, והצבת שוטרים מקרטון… אם הגענו עד למצב שממסד התחבורה מחליט לך מה ללבוש בכביש, ובכן, הבנו את הכיוון. הכל פתוח, הכל אפשרי. אז ברוח זו, יותר או פחות, קבלו כמה עצות מעשיות למיגור תאונות הדרכים בישראל.

למעשה, כאשר לא יהיו כאן תאונות דרכים ועברייני תנועה בכלל, הרבה מאוד אנשים יהיו מובטלים, בעיקר שוטרי תנועה, מהנדסים, חוקרים, טכנאים ופחחים. אבל זה דומה, כנראה, ליום בו ייפסק המוות, ואז יבואו הקברנים להתלונן על חוסר תעסוקה. שוטרי תנועה בעלי כושר המצאה, עשויים לביים תאונות אחת לכמה זמן, כדי להישאר בתפקיד. אבל את הדאגה לשוטרים המובטלים נשאיר לשנים היפות שלאחר טיפול במשחטת הכבישים הסואנים.

ניידת דמה, שוטר דמה, תאונה אמיתית

הצבת ניידות קרטון בצידי דרכים מהירות, היא העניין הגובל במבוכה, או גיחוך. באמת? הצבת פלקט מודפס בצד הדרך? מי העלה את הרעיון הזה? מי? שיצביע… אה, הוא מתבייש. בסדר; ויותר מזה, מי הסכים עם הרעיון הזה? עד כדי כך ממסד התחבורה נואש? עד כדי כך? מי? העתקנו את הרעיון ממדינה אירופאית מסוימת? כן… התרבות והנימוסים דומים לאלה הנהוגים כאן. בהחלט…

קיבלנו קורת רוח כאשר אייטם חדשותי התגלגל סביב, אודות זקנה שניסתה במשך שעה ארוכה להמיס את לב הקרטון של השוטר הקשיח שניצב מולה ללא אומר, במבט חמור סבר, על עברת התנועה שביצעה.

בינינו, היתה לזה סוג של השפעה. עבריין תנועה שטס כמעט במהירות המראה של מטוס סילון, ורואה מרחוק את הניידת המבצבצת מאחורי שיחים, משתדל מיד להאט ולאותת למגדל הפיקוח על מכשול במסלול.

אבל זה לא לתמיד. העבריין לומד להכיר את מבנה הניידת ואת תנוחת השוטר המודפס, ולזהות אותו. הוא לא יאט פעמיים בעבור אותה מלכודת פתאים. הוא ישים לב לניגודיות האור כנגד הקרטון, הצללים השגויים, ולחלונות שהם אטומים מדי. זה לא עובד.

ניידת דמה 2.0

הפתרון המוצע כאן הוא 'ניידת סרק', ולא במובן של ניידת קרטון חסרת תועלת. הרעיון של 'ניידת סרק', הוא אף טוב יותר מניידת אמיתית עם שוטרים בשר ודם. משום שניידת אמיתית שחונה בנקודה 'פיקס' והשוטרים שבה מנסים לצוד נפשות, אינה הרתעה לעבריין במשך כל דרכו מלבד מרחק ראייה ממרכז ה'פיקס'.

'ניידת סרק' היא מכונית של אזרח תמים, שהותאמה להיראות כניידת משטרה. כולל אורות מהבהבים, הדבקת סימנים מיוחדים והדפסים על הדפנות. האזרח יעשה זאת בהתנדבות, או בתמורה לטובת הנאה, כמו אי-תשלום אגרה כלשהי.

תגזיר ניידת ושוטר מקרטון בניו-זילנד.

התועלת הרבה שבניידת הזו היא, שלכל מקום אליו תגיע 'ניידת הסרק', כל הנהגים סביבה ינהגו ביושר ובנאמנות לחוק. והרי כל נהג מכיר את ההרגשה הזו, אתה נוסע בכביש בין-עירוני, ולידך נוסעת ניידת… קדימה, קדימה, שתעבור, שתעבור, שתפנה בצומת הזו, שתפנה בצומת ההיא, שתעצור, שתעצור… אבל לא, היא נוסעת יחד איתך. קילומטרים על קילומטרים של שמירת חוק מצד כל הנהגים סביב. כולל חגורות בטיחות, נהיגה זהירה, שתי ידיים על ההגה, אי-שיחה בטלפון ללא דיבורית, וכל היתר.

העלות של התאמת רכב אזרחי, מדגמים מסוימים, להיראות כניידת משטרה היא אפסית ממש, באופן יחסי לאחזקה ושליחה של ניידת מזוודת עם צמד שוטרים. או ייצור ושינוע ניידות קרטון.

כאשר הכבישים ישרצו 'ניידות סרק', גם אם אלה יסוקרו בחדשות ברוב פאר והדר, עדיין השפעתן תהיה קריטית על אופן הנהיגה של הנהגים הרואים אותן. נהג לא יוכל לדעת בסופו של דבר, אם זו ניידת לגיטימית או 'ניידת סרק', והוא לא רוצה להיתפס בעברה חמורה, בעוד האדם, אולי השוטר, שבתוך הניידת מהווה עד ראייה.

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים |   ניידת סרק |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

  • משטרת קרטוניה בחדשות.
  • תמונה של ניידת ושוטר מקרטון כאן בארץ. (תודה לשולח).
  • פרטים וסטטיסטיקות אודות תאונות בישראל. וזה היה לפני כמה חודשים.
  • מפת תאונות, עם אזורי סיכון.

החמור חירש – קח סימנייה

רשומה רגילה

קפלי 'אוזן חמור', אותם יוצר הקורא בדרך כלל בראש דפי הספר במהלך הקריאה, אינם מחזה משובב עבור אוהבי ספר. הנה כמה מקורות לאימוץ סימניות מקוריות.

6a00d8341bf89d53ef00e54f1a1f738834-500wi

לקורא הזה לא הספיקו סימניות, הוא משלב ביניהן לבין אוזני חמור.

הקיפול

בעברית זה נקרא אוזני חמור, בשפות אחרות מייחסים את הביטוי לחיות אחרות בעלי אוזניים שמוטות או זקורות. וזהו קפל בצורת משולש שמקפלים, או שזה קורה מעצמו מרוב שימוש, בקצה דף של ספר או מחברת. אוהבי ספר וגם ספרנים מסתכלים בשאט על המחזה. אנשים שהשאילו ספרים, ומקבלים אותם בחזרה כשבקצוות יש רישום משבירת נייר, לאחר שהקורא טוב הלב הואיל לפתוח בחזרה את הקיפולים הנלוזים.

לא תמיד אנשים עושים זאת מרוע לב; לא כל אחד מסוגל לזכור את מספר העמוד או הפרק בו הוא אוחז; יש כאלה שממהרים לסגור את הספר, וזה המוצא המהיר ביותר; לרוב, זה משום שאין סימנייה בהישג יד.

להלן כמה מקומות מהם ניתן לשאוב סימניות, בגדלים שונים ובמידות פרופורציונליות לפורמט הספר. תוכלו לאסוף את הסימניות כאשר נתקלים בהן, ולהניחן בצד למקרה הצורך.

2466846845_8ed3f2ac85_b

אחוז התלהבות, הרס את הספר שלו למען אמנות הצילום.

חפיסות תה

ישנן חפיסות שבתוכן שתי שורות של שקיקי תה, את השורות מפרידה סימניית קרטון חסרת צבע והדפס. אם התמזל מזלכם, הסימנייה הזאת גם תהיה בעלת ניחוח עדין, קלוש, שילווה את קריאתכם בספר.

חפיסות תה יש בכל מקום, בבית, במשרד, וניתן לשלוף את הסימנייה מבלי שמישהו יעורר מהומה.

תוויות בגדים

בדרך כלל, תוויות בגדים (טיקֶט) הן פיסות קרטון מהודרות, מוחלקות, ובעלות הדפס מובלט, מוזהב או מוכסף. יש לנתק אותן בזהירות מהאזיקון שמחבר אותן לבגד. שימו לב לתוויות במידות הנכונות, ולא כאלה שצופנות בחובן קיפולים וברושורים נשלפים.

כל אחד קונה בגד מדי פעם, או נקלע לחדר אחד עם אדם שקנה בגד. אחרי שתסיימו עם המחמאות על החולצה הנהדרת, התנגבו בטבעיות אל שאריות האריזה והמחטים, והחליקו לכיס את האוצר שלכם, הסימנייה.

חבילת קרמבו

אם יש משהו טוב בחבילה של 40 קרמבו, אלה המפרידים הקרטוניים שחוצצים בין שורות הממתק העדין. מפרידים אלה הם ארוכים ורחבים, ועשויים להתאים לספרי עיון גדולים ואנציקלופדיות. בכל חבילה ניתן למצוא כמה מפרידים כאלה.

יש להוציא את המפרידים בזהירות, תוך שאתם משימים עצמכם כמנסים להחליט איזה קרמבו לקחת. אחרי שליפת הסימניות, יש להתרחק ולהפטיר שבסוף החלטתם לא לקחת, פשוט, אתם שומרים על בריאותכם.

עזרי טסטר

בחנויות בהן נמכרים בשמים, יש בצד דלפק מיוחד לבחינת הבשמים. לצד הטסטרים ניתן למצוא כרטיסיות ארוכות, נטולות הדפס, עליהן מתיזים את הבושם. על הדלפק יש בוודאי כרטיסיות משומשות, כלומר שבושם הותז עליהן, ומשתמש כלשהו הריח אותן.

קחו חופן כרטיסיות, שלעיתים גם חתוכות באופן דומה לסימנייה הקלאסית, עם ראש מחודד. עם סימניות כאלה, תהיו במשך הקריאה אפופים ריחות שיכניסו אתכם לאווירת הספר.

בתוך החטיפים

מזה תקופה מצורפות לאריזות חטיפים מיותרים כמו צ'יטוס ותפוצ'יפס, מדבקות של דמות ספוגית ומרובעת בעלת קשת רחבה של הבעות קומיות. המדבקה הקטנה נשמרת בתוך אריזת ניילון, גם היא מרובעת, וכנראה כדי שלא תתקמט, היא נשענת על שתי פיסות קרטון מרובעות.

פיסות קרטון אלה הן סימניות יקרות מפז. קחו אותן, והשליכו את החטיף ואת המדבקה. סימניות בגודל זה יכולות להתאים לעיון מהיר, ולמחקר מרובה סימניות. ניתן לתחוב אותן בראש, או בתחתית הספר, ולעבור במהירות בין הפרקים או הנקודות עליהן ברצונכם להתמקד.

אחרים

לא הייתי ממליץ להשתמש בכרטיסיות אוטובוס כסימניות, המראה שלהן לא אחיד, והן נוטות להתפורר; כרטיסי ביקור, אפשריים בתור סימניות, אולם אלה אינם בפרופורציה הנכונה עבור ספר, והם גם עלולים להסיח את דעתכם מהתוכן הנקרא.

448579628_75141e4843_b

הנה אחד שמעדיף אוזני חמור ובז לסימניות. אל תשאילו לו ספרים.

שונות

·         צרפו סימנייה לספר שאתם משאילים למישהו. מובטח שהקורא יעשה בה שימוש. לא ציינתי איזה שימוש, אבל גם אם חצץ בה את שיניו, עשיתם לו שירות שינעים לו את הקריאה.

·         החזיקו בספרייה ספר ישן או גרוע במיוחד, ועשו אותו כלי להחזיק עבורכם את הסימניות. מלאו אותו בסימניות המבצבצות מצידו העליון. ובכל פעם שאתם שולפים ספר מהספרייה, שלפו לכם סימנייה אחת.

·         אגב, יש חנויות ספרים שמעניקות סימניות כשירות ללקוח, זה לא יפתור לכם הרבה בנוגע לספרים שכבר ברשותכם.

·         צחוק-צחוק, אבל בכל צחוק יש אמת. זו רשימה הומוריסטית, אבל ניתן להניח שיש בה לפחות שמינית של היגיון.

עדכונים מהחזית הספרותית

רשומה רגילה

סדרה אחת הסתיימה, אחרת התחילה, והסוכן-החשאי החרדי הראשון כבר פה. עדכונים וחידושים.

פתח מילוט – סוף הדרך

 

סדרת פתח מילוט שהיא למעשה טרילוגיה רחבת היקף, הגיעה אל סיומה. סך הכל התפרסמו 207 פרקים, שהתפרסו על פני שש שנים.

בתוך עלילה מפותלת רווית מתח, דרמה, פעולה ומדע-בדיוני, הועלו נושאים מגוונים, ורבים מהם טרם נראו קודם לכן בספרות החרדית. בין היתר, תיאורים מעמיקים של אמנויות לחימה ותרבות יפן, ובכלל זה אחד מן הקרבות המורכבים והמפורטים שהועלו על הכתב; תיאור צבעוני של ההפצצה האטומית על הירושימה; אנשים על-חושיים; חייו, ואולי לידתו מחדש, של אסיר במתקן לאבטחה מרבית; טכנולוגיה לשליטה מרחוק במטוסי סילון, ועוד.

עם סיום הסדרה, לא התפרסם ראיון עם המחבר, הקוראים והעורכים תהו מדוע. ובכן, כשאין לי משהו חשוב לומר, אני לא עושה זאת מעל גבי עיתונים. את כל מה שהיה לי לומר כבר אמרתי בראיון שהתפרסם עם סיום החלק השני, הישרדות.

בהפסקות שהיו במהלך הסדרה, התפרסמו סיפורים קצרים שמתבססים על העולם הספרותי והדמויות והם עומדים בפני עצמם, וכן 'רגעי שיא', שהם קטעי תזכורת של סצנות חשובות. כל אלה ועוד יפורסמו בספר מיוחד שייצא לאור ב"ה צמוד לצאת הספר השלישי.

הטכנופובים באים

במהלך פרסום הסדרה, קיבלתי מכתבים שונים עם שאלות ותהיות לגבי הדמויות, הנושאים והיבטים מדעיים שהוצגו בפרקים. במיוחד זכורים לי שני גלים מסיביים של מכתבים שבאו אחרי נגיעה בשני הנושאים הבאים:

1. מחולל פחד: בסדרה תואר זוג של חוקרים פרטיים חרדיים שעושים שימוש נרחב בנשק לא קטלני. בין היתר הם השתמשו במכשיר 'מחולל פחד' המכוּנה 'המגנט'.

כדי לכבוש את לבו של שמיל, ולהוציא ממנו את החוליה הבאה בשרשרת, רתמו בני הזוג מילר טכנולוגיה פשוטה בתכלית. הם השתמשו במגנטים מעבדתיים המשולבים במחולל ומגביר תדרים, כדי ליצור פעילות אלקטרומגנטית רציפה, בכל האזור שמתחת לטווח של חמישים הֶרְץ.
שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך שכזה, משפיעים על אזורים ספציפיים בהֶמיסְפֶרה הימנית של המוח, בדרך שגורמת לאנשים להאמין שהם חשים באופן מוחלט בנוכחות של ישות מסתורית, או דמות נסתרת ובעלת כוח בלתי-מוגבל שמסוגלת לעולל להם דברים בלתי-הגיוניים.

היו קוראים שקראו את התיאורים הנוגעים וגילו שהם בעלי נטייה טכנופובית מבלי להכיר את המושג. הם שלחו מכתבים ותהו אם הטכנולוגיה הזאת הגיונית, אם זה אמיתי, והאם ייתכן שהשכנים שלהם משתמשים בזה.

2. שינוי צבע שיער ועיניים: במקרה אחר תוארה שיטה המכוּנֵית 'תוצא הזיקית' שעיקרה התערבות בייצור הפיגמנט מֶלָנִין וכך להביא לשינוי צבע העיניים והשיער.

"לגבי העיניים. פירקנו למרכיבים תמיסה תרופתית למחלת הגְּלָאוּקוֹמָה, תרופה טובה, אבל אחת מתופעות הלוואי שלה זה, שינוי צבע העיניים. מדובר בחומר בִּימָאטוֹפּרוֹסְט, אם זה ממש חשוב לך לדעת." … "גם צירפנו פתולוגיות מתופעת ההֶטרוֹכרוֹמיה, בה לכל אחת מהעיניים יש צבע שונה."

קוראים מיהרו לשלוח בקשות לגבי בתי-חולים בהם מתקיימים טיפולים מעין אלה. והאם זה בטוח, האם זה אמיתי, וכן הלאה. אולי בהמשך אכתוב מאמר שמפרט יותר את הנושא.

איפה הם היום

כמו בשאר היצירות מפרי עטי, הקוראים יוכלו למצוא חלק מן הדמויות באזכורים קטנים פה ושם בספרים אחרים שלי.

צמד החוקרים הפרטיים החרדיים שגנבו את ההצגה בחלק השלישי של הסדרה, יקבלו סדרת ספרים משלהם (ספין אוף), בה יעסקו בפיתרון פשעים בתוך הקהילה החרדית, מקרים שכדי לפתור אותם נדרשת רגישות של אנשים מבפנים. בני הזוג משתמשים בזיהוי פלילי ומדע מתקדם כדי לפתור פשעים, והם גם מנהלים קייטרינג. (זיהוי פלילי ונתיחת מתים, טרם קיבלו התייחסות בספרות החרדית).

בספר הראשון בסדרה יצטרך הזוג מילר לפתור מקרה של גופת בחור שנמצאה תלויה בשירותים של הישיבה, בה לומדים ארבע מאות בחורים…

הסדרה החדשה

המכה השנייה מתפרסמת כעת (שבוע 3). אסטרטג צבאי שאיבד את משפחתו במתקפת טרור, מקבץ את כל הונו וזמנו כדי לתכנן נקמה ברוצחים ובשולחיהם. זה מתחיל בהתנקשויות פשוטות, ומסתבך לתוך עסקאות נשק, אמצעי חבלה והיתקלות בכוחות גרילה אחרים ובסוכנויות ביון סביב העולם.

בשלבי השיא של הסדרה, מנהל האסטרטג מתקפה ראוותנית ומתוכננת בקפידה על מגדלי התאומים במלזיה, הפטרונס.

כדי שהמתקפה אכן תהיה מתוכננת בקפידה, עשה צוות המחקר שלי מאמצים ניכרים, משום שמלזיה אינה מאפשרת לנושאי דרכון ישראלי להיכנס לתחומיה. אחרי שהשגנו את השרטוטים, היה עלינו לנתח את כל טכנולוגיית האנטי-טרור המותקנת במבנים, וכן להבין כיצד הכל פועל שם, החל ממשאבות מים ועד מוקדי נקודות חמות. מלזיה, תתחילו לפחד.

הסוכן-החשאי החרדי הראשון

הספר מאזן אימה, שני בסדרת הסוכן האוניברסלי 003, מגולל בקצב סילוני את הרפתקאותיו של הסוכן החשאי החרדי בהרפתקאותיו להצלת העולם. עם גאדג'טים ורכב מקוריים; דמויות קיצוניות במיוחד, לא כולן אנושיות; כלי נשק הרסניים ודף גמרא – לא בטוח שאפשר לומר 'נעים להכיר'…

מעבר למַניֶירות ולהומור, ומבעד לעשן והאש של סצנות מורכבות (עם גיבוי מדעי, כמובן), שוכן האיש, שרוצה לעשות יותר זמן בבית-המדרש מול הגמרא, ויותר זמן עם משפחתו. הוא נקרע מכך שעליו לשקר לכולם על פעילותו האמיתית. אבל גם יש לו חישובים נסתרים.

הספר נכתב במחשבה על בני נוער ומתבגרים, אבל נראה שגם מבוגרים נהנו ממנו. הדבר שהפליא אותי, ואת מערכת ההוצאה לאור זה, שגם נשים ונערות (מה להן ולאקדחים ומכוניות?) לא יכלו להניח אותו מהיד ונהנו ממנו. זו התפנית הבלתי-צפויה.

בהשראת הספר התפרסם בעיתונות מסמך תבניות הירי של סוכנים חשאיים. סוכנויות הביון אימצו לעצמן תבניות ירי שהוכיחו את עצמן. התבנית המועדפת עלי: פטרוס הקדוש.

קישורים