איך לשבור צום על פי הרפואה הסינית

רשומה רגילה

צאת הצום. להתחיל לפתוח אותו בהדרגה ולא באופן שעלול להזיק ולפגוע בתכלית הצום. שבירת הצום נמשכת יומיים ואף שלושה.

להמשיך לקרוא

ספרא וסייפא – מה מחפשים הגולשים? (סבב 2)

רשומה רגילה

שאלות על שבירת כוס מכוונת, על דפים בתלמוד בבלי, נקודות התכה קיצוניות, על ביטוי עסקי, משקל זערורי, נקניקיות הרסניות, ואיך גוגל נפל בפח הספונריזם. השאלות שלכם. התשובות של ספרא וסייפא. סבב שני.

להמשיך לקרוא

מקלדות מחוץ לקופסה

רשומה רגילה

02 - DX1

ניסיונות נעשים לשפר ולשכלל את אביזר הקלט למחשב – המקלדת. בסקירה זו נציג ארבע מקלדות המציגות גישה שונה הטוענת ליעילות. שלוש מהן יכולות להיות שימושיות במיוחד עבור בעלי מוגבלויות.

להמשיך לקרוא

מדריך: איך לפוצץ את הבית בעזרת מיקרוגל

רשומה רגילה

microwaveskullכמה שימושים מועילים למיקרוגל, מלבד חימום מזון. המיקרוגל יכול לסייע בסחיטת הדרים, הכנת מוצרי טיפוח, טיפול בדבש, חיטוי ועוד. וכל זאת, כשהמיקרוגל בדרך החוצה מהבית…

להמשיך לקרוא

דיאטת מוח

רשומה רגילה

דיאטה מסתורית מתפשטת בבריטניה ומיועדת לעצלנים ולפרופסורים. לרזות חכם.

דיאטה תמורת אינטליגנציה

חשיבה שורפת קלוריות.

מבול של דיאטות מכסה בתקופה זו את העולם. סוגי דיאטות שונות ומשונות מנסות לצוד את האנשים השמחים שלולא היו אנשים רזים בקרבתם, הם היו נותרים שמחים.

נסקר כאן דיאטה ייחודית שאנשים רבים הצטרפו אליה ברחבי בריטניה, והיא מכונה בשם המשפיל משהו, 'דיאטת מוח'.

כמובן שאין הכוונה לצמצם את היקפי המוח, דבר שקורה ממילא, אלא על הצרת קו המותניים.

עבור אנשים רבים, נחשבת הדיאטה כעניין אבסורדי מעיקרו. אנשי ספר ואנשי מחשבים, אני לא מדבר על אלה המכורים לניקוטין וקפה בכמויות הרסניות אלא על אלה שמוצאים אושר טהור בתיבה של צ'יפס או משטח פיצה, בעודם משלימים שורות קוד או עורכים סיכום על הדֶבֶר בימי הביניים כפי שהתפשט באזורים נידחים של צרפת.

למה לעשות דיאטה? הכל בסדר. אין להם בעיה עם המראה שלהם. אין להם חולאים שאפשר לשייך באופן ישיר אל ההשמנה, או רק אליה. הם מעדיפים פעילות אינטלקטואלית ומסתכלים בבוז על אנשים שעושים דרכם אל אולמות ההתעמלות, ובגיחוך אל אלה שעולים אל חדר הכושר כשהם משתמשים במעלית.

משקולות – אאוט

הפרופסור פיטר ג'ולס שהתחיל את התוכנית בחדרון נידח באוקספורד, עשה מאמצים להכניס בקרב המלומדים מודעות לבעיות הבריאותיות הנגרמות מהשמנה. הוא הצליח. כולם הבינו שתאי שומן מיותרים רבים מדי יביאו בסופו של דבר בעיות של סוכרת, כבד, דם, בעיות שלד וכן הלאה. אבל הוא לא הצליח לגרום לסטודנטים ולפרופסורים כאחד – לנקוף אצבע למען העניין.

"אמרו לי, 'מה הטעם לצאת להליכה?'" אומר הפרופסור ג'ולס. "באותו זמן אני יכול לסיים את פרק המבוא לספר 'הפשטות של שלושת הנעלמים'. ובזמן שאצעד כל החודש, אוכל לסיים את כל הספר כולל הנספח."

והיו אחרים שאמרו, "סלח לי, אבל אני לא מוצא שום היגיון בהרמת משקולות. באמת. זה מטופש. זה חסר אופי. זה מתאים לאלה שאין להם דברים אחרים להתגדל בהם אז הם מתגאים בנפח קיבורותיהם, יש להם איזה כינוי, לבחורים האלה, לא?"

ללמוד כדי לרזות

להפעיל את המוח.

כאן הציג הפרופסור ג'ולס את הדיאטה שלו, שמיועדת למלומדים, ולעצלנים גופנית. "התלמידים (אני לא קורא להם חולים או שמנים, כן?) מתקבצים בכיתות ומתחילים לדגור על תבנית לימודית, כמו שאתה שומע."

וזה עוזר?

לדברי פרופסור ג'ולס, שמלטף אגב כך את עניבתו, שתחתיה פעמה כרס לפני זמן-מה. "אנחנו מסבירים את זה לתלמידים. אז ככה, המוח האנושי פועל 24 שעות ביממה. בזמן חשיבה מיליוני נוירונים מחליפים ביניהם מידע והפעולה צורכת 75 אחוז מהסוכר מן הדם שמקורו בכבד, בנוסף ל-20 אחוזים מסך כל החמצן הנצרך על-ידי הגוף."

עד כה שמענו דיבורים על פעילות גופנית לשם הרזיה, עכשיו זו פעילות מוחית כדי להגיע לאותה מטרה.

תוכנית הלימודים של הפרופסור ג'ולס מותאמת לכל תלמיד, או לכל קבוצה של תלמידים, באופן אישי. יש ביניהם שמקבלים המלצה על לימוד שפה חדשה שתגרה את המוח ותגרום לו לשרוף קלוריות. אחרים מקבלים חוברות תשבצים ברמות קושי שונות, ספרי הדרכה מתחומים מסוימים, ודרישה לפתרון בעיות. יש גם מבחנים.

אז כמה קלוריות היו לנו?

"תראה, רק כדי להתקיים המוח צורך עשירית הקלוריה לדקה. בסדר? עכשיו, כשאני נותן לתלמיד לפתור תשבצי סודוקו ברמת קושי מתאימה, הוא שורף קלוריה וחצי לדקה. ככל שהקושי האינטלקטואלי עולה, כן נשרפים יותר קלוריות."

הפרופסור ג'ולס טוען שבעת פיתרון בעיה סבוכה, ישרוף הגוף גם ארבע קלוריות לדקה, שזה שווה ערך לשריפת הקלוריות לדקה בזמן הליכה.

קבוצות של תלמידים מתכנסות בבתים או אולמות שנשכרו על-ידי אנשים פרטיים, והם מתיישבים ללמוד, כל אחד בנפרד, או בזוגות תלוי בתוכנית שלהם. הפרופסור ג'ולס, מייסד הדיאטה הנבונה, אומר שגם סביבה לימודית, תביא ליותר שאפתנות בלימוד.

הנה מגיע הספר

ספרו של הפרופסור ג'ולס נמצא כמובן בהכנה, הוא מקווה לעשות מזה כסף טוב, בהיותו היחיד שמכסה את נתח השוק הממוקד הזה, לעומת יבול מוגזם של ספרי דיאטה כללים יותר.

אשתו מספרת, שלא לציטוט, שכרסו העגולה של ג'ולס לא ירדה בשל לימודים מעמיקים, אלא הודות לאימוני קיקבוקס שלקח באופן פרטי, ובהם שרף 10 קלוריות לדקה. הייתי אומר, הנה לכם שרלטן, אבל היות וג'ולס לא מבטיח שום דבר במנשרי הדיאטה שלו, אלא רק מדבר על המלצות טובות, אין לייחס לו את השרלטנות הנוטפת מכל יתר ספרי הדיאטה, שכיסו את עין מדפי החנויות בממלכה הבריטית.

קישורים:

הגרדיאן – תזרים מזומנים של ספרי דיאטה בבריטניה.

פייס-פילטר – לתקן את החזות באופן דיגיטלי עם FaceFilter.

אמזון – ספרי דיאטה.

גוגל – להקיש את המילה דיאטה ולאבד את החשק לרזות.

פרפר – ההוצאה שמתעניינת בספרו של הפרופסור ג'ולס, אחראית גם לספר המוזר דפים ריקים.

אוקספורד – האוניברסיטה עם המוטו הרגיש: ה' אוֹרי.

המדור – עוד סיפורים במדור כמו אמיתי.

ארוחת סדום

רשומה רגילה

אנשי סדום היו מוכשרים להרע. מאמר זה מתאר כמה מן השיטות האכזריות לעינוי אורחים. ובכלל זה, המצאת הקוסקוס.

מיטת סדום

שמם של אנשי סדום יצא לדיראון עולם, ולא בכדִי. אלו היו אנשים מוכשרים להרע באופן קיצוני. היה להם דמיון מופלג ורב השראה, והם היו מוציאים לפועל, דבר יום ביומו, טכניקות חדשות ומפתיעות של עינוי גופני ונפשי, וכן הריגה רבת רושם.

כך גם נודעה להם חיבה יתרה לאורחים. אלו היו אהובים במיוחד, משום שדווקא עליהם יכלו להתפרע וליישם את השיטות והמזימות.

במדרש מסופר, שאנשי סדום ועמורה התקינו כמה מיטות ברחבי העיר, וכאשר היה מגיע אורח ללון. היו משכיבים אותו על אחת המיטות ובודקים את קומתו. אם היה נמוך, מיד היו מסתערים שישה גברים חסונים, שלושה מזה ושלושה מזה, ומושכים בו בכל כוחם. והוא צווח ומתחנן לרחמים, אך הם אינם משיבים לו, עד שהיה מת בייסורים.

ואם היה האורח המסכן, גבה קומה יותר מן המיטה. אז היו מושכים אותו מן הצדדים, עד שהיו מנפצים את צלעותיו. לפי גרסה אחרת, היו אנשי סדום כורתים את שולי רגליו, אלו המשתרבבים מחוץ למיטה. או, אם העדיף האורח, היו עורפים את ראשו וחלק מכתפיו. כדי להתאימו למיטה.

הם נשאו זאת בגאון, ככה ייעשה לאורחים הבאים בשערנו.

שיתוף פעולה למטרות בידור

שיתוף הפעולה של אנשי סדום הוא מופת שאין לו אח ורע בתרבויות אחרות. לדוגמה, כאשר הגיע אביון לעיר, מיד נשלחה הוראה מפה לאוזן להעניק לאומלל כסף וזהב ומתנות לרוב. אך מזון, אף לא פירור.

בתחילת דרכו בעיר היה האביון מתדפק על דלתות הבתים, ולבו מתרונן. הנה שקיו הולכים ותופחים מכסף וזהב בכמות שלא ראה בכל ימי חלדו. השמחה הציפה אותו עד חוסר אונים, איך זה, אנשים אדיבים ופזרנים כל-כך.

משנקפו השעות, והחלה בטנו הומה, חיפש בתרמיליו הריקים ולא מצא דבר מאכל. מיד שם פעמיו אל בתי הנדיבים ופשט את ידו. אך לא קיבל מאומה. הוא גרר עצמו עם זהבו וכספו מבית לבית, וממקום למקום, אך מזון לא ניתן לו.

עד שנפל ארצה, נשימתו רפה, מוטה אל כותל. מחבק ברעד את השקים המלאים זהב, ונופח את נשמתו עליהם, נפוח כָּפָן. או אז, התנפלו בני סדום, שבמהלך כל השעות עקבו אחריו בדריכות וחככו כפותיהם בהנאה, כמו באיזו תוכנית ריאלטי, ונטלו בחזרה את כספם וזהבם, איש-איש לפי מה שהעניק. כמובן, גם הפשיטו את הגווייה והתקוטטו באלימות לגבי הרכוש הדל, שאינו מן המתנות. את הגופה קברו במערומיה תחת אחד השיחים.

מסופר גם, על שיתוף פעולה של קבוצה שהיתה עוברת לפני אדם המציג סחורתו בשוק. נהוג היה שהסוחר נותן דוגמית מסחורתו, או מַטְעִים את הלקוח בטרם הקנייה כדי לגרות תאבונו. הלכו אנשי סדום, בטור ארוך, וכל אחד בתורו מבקש דוגמית, או טעימה, או חופן פיצוחים. והסוחר, שאינו יכול לבוא בטרוניה על נתינת דוגמית כה קטנה, היה מעניק את הדוגמיות, ומתבונן בעיניים כלות על סחורתו הנעלמת מתחת לידיו.

אויבי האורחים

מספרים גם על שתי ילדות שהאכילו אביון. כעונש על המעלל, נמשחו השתיים בדבש והועמדו סמוך לשדה כוורות. מאות דבורים עקצו אותן למוות. בדומה לכך, העלו על המוקד נערה שניסתה להחיות את חברתה החולנית בכד של קמח. הקהל יצא במחולות לקצב זעקותיה של הנשרפת.

לא כל האורחים חוסלו. מתוך מגעים דיפלומטיים ומסחריים, לא שווה לחסל שליחים ואנשי עסקים. אך פטור בלא כלום אי-אפשר, הרי זה כמו להעביר עגלה חרוכה לפני חוטם הארי. על כן הגו בני סדום רעיונות של עינוי שקט ומתמשך.

אורח מכובד היה מוזמן לסעוד את לבו בארוחה אחת ביום, בה הוגש מזון שאין לו שום מטרה אחרת מלבד לחנוק למוות את הסועד. תיאור הצלחת, כפי שמביא אותו ד"ר אבירם אדמוני בספרו 'אופים את האופי':

אל השולחן היו מגישים קערת חרס עמוקה, אשר במבט ראשון נראית מלאה בפיסות ירקות מבושלים, ואף חתיכות בשר. אולם ברגע שהיה הסועד נועץ את כפו בירקות, היה מגלה שהירקות הם רק שכבה דקיקה ביותר המכסה את מה שלמטה ממנה – גרגרי סולת גסים ויבשים…

ובכן, זהו גלגולו הראשון של הקוסקוס.

ארוחת סדום: קוסקוס

את מנת הקוסקוס היה על האורח לסיים עד תומה, מבלי להוסיף לו מרק או ירקות, וכן מבלי לשתות במהלך כל הארוחה, לפי שאם יעשה כן ייחשב לו הדבר לעלבון בלתי-מתקבל על הדעת. אלו היו מנהגי המקום, ושבירת הנימוס, היא שבירת העסקים.

בעל הבית היה מביט באורחו, שהיה נאנק ומבליע צרורות של גרגירים אל בית-הבליעה שלו. והקוסקוס היבש היה נתקע בגרונו. אם היה האורח מת מחנק, אזי יצא שכרו של המארח גדול עשרת מונים, לפי שהיה מיד מוזמן למשתה ושמחה עם חבריו, על ההישג המזהיר, ותוך כדי שתייה היה מתאר בצבעים עזים את הקורות אותו ואת אורחו. חוקרים טוענים, שהיתה חלקת אדמה מיוחדת לקבורת אנשים שנחנקו מקוסקוס.

אורח ששרד את מזון האימים. היה מבקש לו למחרת מקום אחר לאכול. וגם שם זכה לאתגר שיש בו הרבה מן ההתאבדות.

אורח שבא לעיר לעיסוקים מהירים, והיה על מארחו לשחררו לדרך. קיבל גם הוא סעודת קוסקוס. כאן הרוויח המארח כמה דברים.

ראשית, עיכב אותו עיכוב גדול, שכן אכילת קוסקוס אינה עניין של מה בכך מבחינת הזמן. וככל שהיה האורח ממהר לאכול, כן גדלו סיכוייו להיחנק.

שנית, היה המארח הופך את המים שייתכן ונמצאים בכליו של האורח, לחסרי תועלת לדרכו הארוכה, משום שתכף ביציאתו מן העיר, היה מְעָרֶה אל קרבו כמויות של מים, כדי להעביר את הגושים שנדבקו אל כל מערכת הבליעה והעיכול שלו. ואז בהמשך הדרך, תחת השמש הקופחת, לא נותרו לו עוד מים.

שלישית, הקוסקוס הוא מזון שייתכן ומשרה הרגשת שובע בזמן הסמוך לאכילתו. אך כעבור זמן קצר, מתחיל האורח לרעוב שנית, והוא עושה את דרכו בעינוי רב.

הקוסקוס לא עזב את התרבות הקרובה לנו בדרך זו או אחרת, ואם תיכנסו לבית ותראו על השולחן ארוחת קוסקוס, לכבודכם, מומלץ לכם להתחיל להוגיע מוחכם בחיפוש אחר המניע שייתכן ויש לבעל הבית ליטול את חייכם.

אם לא מצאתם מניע, נסו למצוא בבית רהיטים חדשים; או בחניה, מכונית חדשה; או על שורש כף ידו של המארח, שעון יקר; כל אלו סימנים שמוכיחים שהלה הוא רוצח שכיר שכבר קיבל מקדמה על חיסולכם.

זהירות. קוסקוס לפניך.