אתה נושם – אתה משלם!

רשומה רגילה
עד היום ידענו שהאוויר הוא חינם… לא עוד. ייתכן שבקרוב נתחיל לשלם על האוויר שאנחנו נושמים. למה ומדוע? מי תומך בזה? מה הסיבות? והאם כדאי להתחיל לחסוך בנשימות?
לעשות את המדע
קרדום לעושק.

זה יכול להישמע הזוי, או מטורף, אבל על הניירות, באופן מדעי וקר – זה הדבר הכי הגיוני שיש. וכך חושבים 66 ח"כים שהצביעו בעד הצעת החוק, לעומת 10 מתנגדים. כל אדם שחי ונושם במדינה הזו, יצטרך לשלשל לקופת האוצר 'אגרת נשימה' חודשית.

הפרטים הטכניים

הרעיון שעומד מאחורי הצעת החוק 'נשמת – שילמת' הוא תרומתו האינדיבידואלית של כל אדם להתחממות הגלובלית. האדם, כידוע, נושם חמצן, והוא פולט פחמן דו-חמצני. גז זה, חסר צבע וריח, הוא אחד מגזי החממה העיקריים, והוא מהגורמים הנכבדים להתחממות כדור הארץ.

באופן טבעי, כל אדם שחי וקיים, תורם להתחממות הגלובלית, ועל זה הוא צריך לשלם.

מה קורה היום?

איש לא שואל שאלות כאשר הוא מתבקש לשלם אגרות ועמלות, גם אם לא באופן מודע, על כל ליטר דלק שהוא קונה. בכל שנה נבדקת המכונית שלו במבחן הרישוי, ואם יש חריגה בפליטת המזהמים, הוא נדרש לטפל במנוע; בעלי משאיות עם מנועים גדולים משלמים על הפליטה הזו בפועל; מפעלים משלמים קנסות על כל ליטר עודף של פחמן שהם פולטים, מעבר לכמות המורשה עבורם בחוק.

זיהום אוויר!
תתחיל לשלם!

כבר היום, משלמים יותר על כרטיס טיסה, משום שחברות הטיסה מחויבות לתקנות מגבילות של פליטת מזהמים. לאחרונה גם נפתח שוק מסחר, בו הסחורה היחידה היא תקרה של פליטת פחמן. מפעלים שלא מילאו את תקרת פליטת המזהמים שלהם, מוכרים את זכות הפליטה למפעל אחר שעומד לחרוג מן הגבולות.

אז למה לא, למה שאדם נושם לא ישלם כמה עשרות שקלים בחודש על זה שהוא נושם אוויר, שהוא משאב של המדינה בה הוא חי, ובנוסף גם מזהם את האוויר סביבו, וכך גורם למעשה נזק. הוא יורק לבאר ממנה הוא שותה.

האם זה אפשרי?

כן. בהחלט. כל אזרח שחי במדינת ישראל מחויב לשלם דמי ביטוח לאומי. כלומר, עצם זה שאתה חי, בלי לעשות דבר, עצם קיומך, במובן הפשוט והפרימיטיבי ביותר, מחייב אותך בתשלום כספים למדינה. וזה דבר שמכניס את החסכניים הפסיכוטיים למשבר קיומי.

אם הצליחו לגבות מכל אזרח דמי ביטוח לאומי, על אף כל הנימוקים החיוביים שבזה, למה שלא יצליחו ליישם אותה שיטת גבייה גם לגבי אוויר? הרי איש לא מתלונן על תשלום מים.

בנוסף, על פי חוקי הקרקעות הגלובליים, כל מדינה מחזיקה בבעלותה את שטח האדמה, ומעלה, עד לאטמוספרה. מכאן שהאוויר שאתה נושם, למעשה שייך למדינה.

איך יתמחרו את האוויר?

תעשה טובה,
לך תנשום במקום אחר.
אחת לשנה יעבור כל אזרח בדיקה פשוטה אצל רופא המשפחה, במהלכה תתברר ותירשם כמות פליטת הפחמן שלו; וזה תלוי בגיל, במשקל, ובכושר גופני. הסכום הממוצע יעמוד על 41 שקלים לחודש.

האם זה באמת יעזור?

אם זה יעזור למשהו, זה יהיה לקופת המדינה; פליטת הפחמן של האנושות כולה, הוא רק 3/1000 אחוז מהכמות הכללית של הפחמן באטמוספרה. לא מורגש, ובוודאי שלא גורם לזיהום מורגש כלשהו.

האם זה הוגן?

לא. זה לא הוגן. לכן יש ניסיונות נוספים לנמק את התשלום הזה, לכלול את הפסולת שאדם יוצר סביבו, את נסיעותיו ברחבי המדינה, את הסיגריות שהוא מעשן, השריפות, המנגלים, החשמל. ועוד.

הדבר גם יגרום, כך טוענים המצדדים, שהאזרח המצוי יפתח מודעות והתעניינות בכל נושא ההתחממות הגלובלית, זיהום אוויר, שמירה על הסביבה והכל מה שקשור.

'אגרת נשימה' לא מיושמת בשום מדינה בכל רחבי הגלובוס, מלבד בכפר אחד באפריקה, 'מאחדייהוס' שמו, ושם המס הזה הוא סוג של טקס תשלום לאלים על החיוּת שהם נותנים לבני האדם.

אגב, חברי כנסת ועובדי מדינה יהיו פטורים מ'אגרת נשימה'; רוצים לדעת מי תומך בחוק ומי מצביע נגד. ראו את הבוקסות 'מי הצביע בעד' ו'מי הצביע נגד', בקישור הזה.

האם אפשר לחסוך?

אין ארוחות חינם?
אין נשימות בחינם!

רוצים לפלוט פחות מזהמים? עליכם להימנע מכל פעילות גופנית באשר היא. כולל הליכה, ריקוד, תנועות קצובות ומהירות בכל סוג של עבודה. שרירים מאומנים צורכים יותר חמצן, והגוף פולט מהר יותר כמות גדולה יותר של רעלים; אם כן, 'בטטות כורסה' ישלמו פחות. קרן אור חיובית על המצפן שלהם.

אפשרות נוספת, לכרות ריאה אחת, ואז לתרום או למכור אותה; אפשר גם לנסות תרגילי נשימה ומדיטציה.

קישורים

מה אני, אוויר?

רשומה רגילה

עד עכשיו היה האוויר בלתי-נראה. מעכשיו, הוא נראה מאוד… תרסיס חדשני יאפשר לצבוע אותו בשלל צבעים.

עסקי אוויר

עובדות מפתח

  • האוויר ממלא את הכל כחומר.
  • נושאי התואר "דוקטור בכימיה של הצבע" הם בודדים ממש.
  • תגליות מדעיות רבות התגלו בטעות.

 

מטבע הלשון שבראש מאמר זה, הוא ביטוי ברור בלשון העם לכך שאוויר אין בו ממש. ביטויים נוספים כמו, "הוא מדבר באוויר", "עסקי אוויר", ובפי הזקנים "פרנסות אוויר", מדברים על עניינים חסרי אחיזה במציאות, וחסרי בסיס. ממש כמו האוויר, שהוא בלתי-נראה, ולא ממשי.

בגיל מוקדם אנחנו לומדים לדעת שאוויר הוא חומר שמקיף את כדור הארץ וממלא את הכל, ובלעדיו לא ייתכנו חיים. גם אנשים, גם בעלי חיים, כולם זקוקים לאוויר. אפילו צמחים. בניסויים בלימודי טבע, ניתן לראות שצמחים שנמשחו בחומר שמנוני, נחנקים ומתים, משום שאינם יכולים עוד לנשום את האוויר.

בכל פעם שנייר נופל ארצה, אנחנו נוכחים לדעת שהאוויר שמתחתיו מפריע לו ליפול במהירות, והוא מרחף אט-אט עד שמגיע לרצפה. גם הצנחן, למעשה נאחז באוויר עצמו כדי להאט את צלילתו כלפי מטה.

החומר הזה אפילו שוקל. משקל האוויר 'העולמי' מגיע לכ-6 מיליוני מיליארדים טון. ממש אוויר, הא?

וכל הקסם הזה שקוף. האם יש משהו רע בלהידמות לאוויר? לפחות מחצית מהביטוי בראש המאמר, אין בה משום העלבה.

צבע הבירה

הבעלים של מבשלת הבירה 'הֶבִיצְבִּירץ' שבעיר הביץ (Heviz), הונגריה, עמדו בפני תנודות מוזרות בצריכת הבירה שלהם בשוק המקומי. בדוחות, הדבר תואר כמו גלים. צריכה מרובה של הלקוחות, ואז שקט, ושוב, צריכה מרובה, וחוזר חלילה.

אחרי חקירה מעמיקה הם הגיעו למסקנה שהדבר שלמעשה משפיע על הלקוחות יותר מכל, זה צבע המשקה. בעונות שונות של השנה, נדרשים צבעי בירה כהים, או בהירים יותר בהתאמה. ודווקא על זה, לא היתה להם שליטה מוחלטת.

לצורך העניין נשכר "דוקטור בכימיה של הצבע", שהגיע מעיר הבירה, בודפסט. אלמוני שעתיד לעשות היסטוריה. ברנש בשם אמברוס זולוסי (Ambrus Szolosi), דמות איטית בכל הרבדים. הוא מדבר לאט, תנועותיו איטיות, והוא לוקח כל פרויקט ברצינות, ובודק את כל האפשרויות.

אמברוס לקח את ההצעה לבדיקה במעבדה שלו. כעבור חודש הודיע ל'הֶבִיצְבִּירץ' שהוא לא יכול לעזור להם. ועליהם לפנות למהנדסי מזון ומשקה. הוא לא סיפר להם שהניסיונות שעשה במשך חודש ימים, במהלכם עברו תחת ידיו סוגי גז שונים, ואין-ספור מרכיבים טבעיים וסינטטיים, הוא הגיע לתגלית מרגשת בהרבה.

איש הצבע

הנוזלים השונים שנותרו במבחנותיו של אמברוס, כבר תועדו במחברותיו ועמדו לפני השמדה. כאשר הבחין שאחד מהנוזלים מגלה יכולת הילכדות יוצאת דופן אל גז אורגון שכמות ממנו מצויה באוויר, לקח לו זמן להבין את חשיבות העניין. ועד שהבין, הנוזל כבר הושמד.

הוא מיהר שוב ליצור את הנוזל, על פי הנוסחה במחברותיו, וכאשר בעבע הנוזל במבחנה, היה עליו להיזכר לשם מה יצר אותו. ניסויים נוספים, בעיקר כדי להפחית את משקלו הסגולי של הנוזל וריסוק המסה שלו, לקחו חודשים.

כאשר פנה אמברוס והשתלב בלימוד הכימיה של הצבע, הוא ספג קיתונות של לעג. התחום הזה כל-כך מצומצם, עד שאפשר לספור על יד אחת את האוניברסיטאות שמלמדות את הנושא. בארצות-הברית, למשל, אף לא אוניברסיטה אחת עוסקת בכך. ואנשים שנושאים את התואר "דוקטור בכימיה של הצבע" הם בודדים ממש.

ברגעים של ניסוי חסר תכלית, היה אמברוס משלים עם הלעג שהרעיפו עליו בתחילת דרכו.

לצבוע את האוויר

הניסיונות הוכתרו בהצלחה. אחרי עמל ויגיעה, הררי מחברות, ומעבדה אחת שהושמדה כליל, הגיע אמברוס אל התוצר הסופי: ARSP, שזה שם הקוד של תרסיס לצביעת האוויר.

ריסוס קצר גורם לאוויר באזור הפגיעה של התרסיס להפוך את צבעו לאחד משלושת הצבעים האפשריים כרגע, כחול, שחור, וצהוב. הצבע שבתרסיס מתלכד עם מולקולות האוויר. עננה צהבהבה מתפשטת לפי זרמי אוויר, ההתחוללות בחדר, והחלונות הפתוחים.

אנחנו עדים לכך שהאוויר אינו חסר ממשות.

שימוש באוויר צבוע

גם ד"ר אמברוס זולוסי שאל את עצמו, למה צריך את זה? התשובות הגיעו מיד עם פרסום התגלית בעיתון מדע מקומי, תחת הכותרת "עסקי אוויר צבעוניים".

בתי-חולים התעניינו בתרסיס, כדי לבדוק לפחות פעם אחת, כיצד זורם האוויר בין חדרי המבנה, ואולי מעביר עמו חיידקים.

תעשיית הרכב והתעופה יכולה לעשות באוויר צבעוני שימוש רב, כדי לבקר את זרימת האוויר בסביבות הרכב או המטוס. לחצי אוויר על השמשות ומשטחים. וכן כדי לבדוק אטימות.

הצבא ויצרני חומרי נפץ יכולים להיעזר באוויר צבוע כדי ללמוד על דרכי התחוללות ההדף ואזורי הפגיעה המקיפים.

וגם המשתמש הביתי יכול להיעזר בתרסיס כדי להרגיע את האווירה, או כדי להסעיר את הקהל במסיבה רבת משתתפים.

ד"ר אמברוס בדק את התרסיס בבית. הוא צבע את האוויר שיצא מריאותיו, והתבונן בו. כמו כדוריות זעירות מרחפות סביב. האוויר נשאב אל המזגן ונפלט ממנו. עדיין צבוע, אך מקורר. וחזר אליו כלעומת שבא. הדבר גרם לו לכבות מיד את המזגן.

הוא גם התפתה לשחרר ריסוס אחד בתוך מטוס. הוא ראה את האוויר מתנגש בדפנות ומתערבל סביב. הדבר גרם לו תחושה קלאוסטרופובית.

נכון לרגע זה, אין עדיין יצרן שמתכוון להפיק את החומר לשימוש מסחרי. אולם גופים גדולים, כמו אלה שתוארו לעיל, מתחילים לבדוק אותו לשימוש ייעודי.

יום יבוא, והודות לד"ר אמברוס זולוסי, הביטוי  "מתייחסים אליו כמו אל אוויר", יובן כך: "מתייחסים אליו כאל מישהו צבעוני ומיוחד"…

קישורים