האם ניתן לטרוק דלת מסתובבת?

רשומה רגילה

בפינת תשובות הגיוניות לשאלות לא הגיוניות ננסה לענות בהיגיון על שאלות תמוהות ומוזרות, שלא ניתן למצוא עבורן תשובות באנציקלופדיה. והפעם: האם דלת מסתובבת ניתנת לטריקה קלאסית?

דלת מסתובבת ניתן למצוא בעיקר במבנים ציבוריים, כמו בתי-מלון, בתי-חולים וכדומה. היא מורכבת מארבע כנפיים, בדרך כלל, המסתובבות על גבי ציר מרכזי.

כדי שייווצר מצב של טריקה, בין אם זה חלון, בין אם זו דלת, על הפעולה לעמוד בשני תנאים. א, הטורק צריך להפעיל כוח או לעשות זאת במהירות; ב, על הדלת או החלון להתנגש במשקוף, או במסגרת, ולעורר קול של חבטה.

נתאר לעצמנו מצב בו שניים מתווכחים בלהט בלובי של בית-מלון, והיציאה היא דרך דלת מסתובבת. אחד הנִצים זורק את משפט המחץ שלו ועוזב את המקום, וכדי להותיר רושם בל יימחה על עמיתו, הוא נוטש את הדלת המסתובבת בעוד ידו מניפה את הכנף בזעם רב.

הדלת תוסיף להסתובב סביב עצמה, מבלי להשמיע שום קול מיוחד. אין לנו כאן טריקה.

למעשה, ישנן דלתות מסתובבות שהן כה כבדות וגדולות מידות שלא ניתן בכלל להזיז אותן בתנועת יד; ישנן כאלה, מופעלות במנועים חשמליים, והן תוכננו להסתובב במהירות מסוימת, וכל הפעלת כוח עליהן, תגרום להן להיעצר מיד.

כדי שתיווצר טריקה כלשהי בדלת מסתובבת, על הטורק לדחוף פנימה אביזר או עצם כלשהו. עציץ, עגלת תינוק (בלי התינוק!), ארגז משקאות. ואז עליו לצאת תוך שהוא מניף את הכנף בכוח רב. הדלת תתגלגל, והכנף המקבילה תתנגש באביזר שהוא שתל שם. מה שנקבל זו טריקה עלובה.

אבל אם העציץ נשבר, העגלה נמעכה או עפה, וארגז המשקאות נמחץ ופחיות התעופפו, ובכל אחד מהמקרים נשמע קול עז של פיצוח או שבירה – אזי יש לנו טריקה למהדרין.

זהירות, העציץ עלול לעוף חלילה ולפגוע בעוברים ושבים חפים מפשע.

חדש! מותחן גרפי בתלת-ממד מאת נחמן גרשונוביץ!

אל תישארו בעיניים עצומות!

pantherebooksgn

התרסקות – 2 – אדולפיוס המילטון

רשומה רגילה
התרסקות – 2 – אדולפיוס המילטון | מתח, אימה, דרמה |

[ כדי לחשוף את העבר, שווה לסכן את ההווה? ]

אדולפיוס המילטון הוא רוצח שכיר בעל כישורים נדירים, במסווה של סוכן צדק עבור הממשל השווייצרי.

אחרי שהגיע למסקנה, שהנוכל המבריק הידוע בכינוי מר וורם, מסתתר בדמותו של האברך העדין יואל קופר, הוא נועל עליו את הכוונת שלו, ולא רק עליו. הוא רודף אחרי אשתו וילדיו שנמצאים בבריחה מתמדת, אפופים אימה ורצון עז לשרוד.

בלומה קופר מוצאת עצמה מושלכת בעוצמה אדירה לתוך שרשרת של שקרים מתסכלים. המציאות הקשה מתבהרת, והיא כואבת יותר ממה שניתן לדמיין. אבל כאמא, עליה להגן על ילדיה, בכל מחיר… כמעט…

מר וורם עסוק בחיסול כנופיות ותכנון מזימות שוד סבוכות וגאוניות, אותן הוא מוציא לפועל בביצוע מושלם. גורמי ביטחון ישלמו כל הון כדי ללכוד אותו, והדבר נראה בלתי-אפשרי, בפרט כשלא ניתן לחזות את מהלכיו ושאיפותיו האמיתיות.

איך הופכים חיי תורה מפוארים לפרשיית שוד והרג? ואיך מפתים רוצח-על כאדולפיוס המילטון לתוך משחק מרושע שטרם ידוע מה טיבו? בנקודת החיבור עומד ג'ראלד וינבורן.

התרסקות – מרגע שהתחלתם לקרוא, לא תוכלו לעצור! שטף של אירועים דרמטיים ונוגעים ללב, ילכוד אתכם בתוכו. קונפליקטים אנושיים, מתח סוחף ותפניות מטלטלות.

התרסקות – סדרה רבת-עוצמה, עם עלילה חריפה ושוטפת, השואבת את הקורא למסע מותח ומורט עצבים בנבכי הנפש, הרצון, הפשע וההתחזות.

נחמן גרשונוביץ – סופר וחוקר בין-תחומי, אמן המתח הריאליסטי המשלב דמיון חסר מעצורים עם היגיון מדעי. מחבר ספרי מתח, הומור, עיון וסיפורת. מאמרים מפרי עטו מתפרסמים בכתבי-עת שונים בארץ ובעולם.

מבין ספריו: מבין ספריו: השליח מנבצ'יק, מאזן אימה; טעות אופטית; ושמחת בחייך, ושמחת בחייך 2 וחצי; לעלות על נס;  סדרת 'פתח מילוט' – תופת, הישרדות, הפאזל (א/ב); סדרת 'התרסקות' – יואל קופר, אדולפיוס המילטון…

> פרטי הפקה:
הוצאה: פנתר
שנה: 2010
לועזית: Crash – Volume 2 – Adolphius Hamilton
עמודים: 350
החלק הקודם בסדרה: התרסקות – 1 – יואל קופר

evrit

לחצו כאן – כדי להצטרף לרשימות התפוצה של הוצאת פנתר. תקבלו ישירות לתיבת האימייל שלכם עדכונים על ספרים חדשים, מאחורי הקלעים, 'בקַרוֹבים', ועוד.

אין קשר בין רשימת התפוצה של הוצאת פנתר, לבין רשימת הדיוור של אתר זה.

המתיחה האחרונה

רשומה רגילה

על כמו אמיתי. על סופו של האתר הזה. ועל שירות הדוא"ל של Ynet, שהתחיל כבדיחה.

אגב, אחד באפריל. האתר הזה, ספרא וסייפא, עומד להיסגר.

טוב. אחרי שאמרנו את זה, אפשר להמשיך לרשימה עצמה.

בבקשה בלי בדיחות.

רופאים, מהנדסים, מתכנתים ועקרות בית, כותבים לי בהשראת מדור כמו אמיתי. הרבה לא חושבים על האפשרות של מתיחה. אדם רציני, שעיסוקו רציני, לא יכול לחשוב על אפשרויות כאלה. ובקריאת מאמר, עם מובאות וציטטות, עם ניסוח ענייני ודוגמאות, אינם מוצאים אותו מבדר יותר מאשר מאמר אקדמי.

מדי פעם אני מגלה בספרים ומחקרים אקדמיים סימוכין ומראי מקום שמובילים אל מאמרֵי כמו אמיתי. עולם שלם שחופף לעולם האמיתי. פסיכולוגיה, רפואה, מדע, מחשוב, היסטוריה.

מאמרים מחקריים שלמים התבססו על מכונת הזמן של דה-וינצ'י, וכמעט גם שהופיעה ההשתלשלות בתסריט עבור ערוץ מדע כלשהו. לולא התערבו גורמים שהכריחו את איש המדור להודות בפה מלא ש… אה… ובכן, זה רק כמו אמיתי… היה הציבור זוכה למילוי חורים שחורים בהשכלתו.

והרי עבור מדור כמו אמיתי, האחד באפריל אינו ציון דרך או יום מיוחד של אקסטרה-מתיחה. הוא יום ככל הימים. בו הגלגל מומצא מחדש.

מתיחה שלא יצאה לפועל – והתגשמה

בבקשה בלי בדיחות.

ב-2008 השתעשעתי עם העורך דאז של ערוץ המחשבים ב-Ynet, גל מור, על האפשרות לפרסם מתיחה ל-1 באפריל, שהאתר עומד להשיק שירות דואר אלקטרוני עם כל מיני פיצ'רים מתקדמים במיוחד, ושייקרא,  Ymail:

"אפשרות למשוך את המייל בחזרה מתיבת הנמען; חיווי על רגע פתיחת המכתב אצל הנמען; מנגנון נגד ספאם שמסגיר את הספאמרים לרשויות; שטח אכסון מקוון של 20G; קישורים אוטומטיים של חדשות ותכני אנציקלופדיה לפי הבחנה סמנטית בתוכן המכתב, זו אופציה שניתן לבטל; קישורים אוטומטיים מתוך המפות; ועוד…"

זה לא יצא לפועל משום ש"כאתר חדשות רציני, בלה-בלה-בלה…"

לימים… ובכן, הרעיון התגשם.

עוד שהתגשמו

עוד על כמו אמיתי וטכנו-מיתוסים שהתגשמו, נייחד רשימה בפני עצמה, לכשיצטבר די חומר.

אבי אבות המתיחות

חשבתי אמש על איש המתיחות הגדול, שממציא מתיחות, מפיל בפח, משכנע, מכיר כל מעשה קונדס, ומריח אותו מיד עם התבצעו. איש כזה שאי-אפשר למתוח ולהפיל בפח.

והוא יושב בסלון ביתו, ומתכנן את המתיחה הגדולה שלו עבור האחד באפריל. מכין גזרי עיתונים, מזמין שליחים, מטלפן לעמיתים… והכל טוב ויפה ומוצלח. וכולם נופלים בפח, וצוחקים, וצורחים בהיסטריה.

רק בערב הוא מבין, שהוא עצמו היה קורבן למתיחה זדונית. הוא ביצע את מתיחות אחד באפריל, יום קודם לכן, ב-31 במרץ… מישהו החליף לו את כל התאריכונים והשעונים והסימונים על לוח השנה הענק שלו.

לסיום

באמת, בלי בדיחות בבקשה.

לקוראים המבוהלים, ובכן, האתר הזה לא ממש ייסגר. הוא יעבור למערכת חדשה ועדכנית ובכתובת חדשה. שתפורסם ב"ה בקרוב. לצד כל הכותבים ב'רשימות', שמתבזרים להם לדרך חדשה.

ולאחר מכן, לשאלת הקוראים, האתר ישוב להתעדכן באופן סדיר. כולל המתנקש השלישי (שנמצא בבית-חולים), כולל ציטוטים חדשים, וכמובן, עוד כמו אמיתי, ועוד כמה קטעים מיוחדים שרק ממתינים לראות אור, תרתי משמע…

שלכם בכל עט,
נחמן גרשונוביץ

התרסקות – 1 – יואל קופר

רשומה רגילה
התרסקות – 1 – יואל קופר | מתח, אימה, דרמה |

[ מה תעשה אם תגלה שאתה מישהו אחר? ]

על רקע השלווה הפסטורלית של שווייץ, נפרש סיפור על משפחה שנקרעת לגזרים, על כוחות נפש סמויים, ועל ארכי-נוכל מסתורי שלא מותיר אחריו דבר מלבד אבדון.

יואל קופר, אברך עדין נפש, מצליח להשתקם מתאונת דרכים נוראה, בעזרת סיוע משפחתו התומכת. אולם ככל שהוא הולך ומבריא, נחשפת מציאות מחרידה, המטילה אימה על הסובבים אותו…

אישיות צבעונית וטעונת רוע משתלטת על חייו. בסביבתו הקרובה מעלים תהיות מה טיבו של הצייד שבעקבותיו… כל הנתיבים מובילים אל משהו אפל וזדוני בהרבה, ממה שכולם שיערו.

אשתו המסורה, וכן חבריו לכולל, עושים הכל כדי לעזור לו, ומתגמדים לעומת התהומות אליהם הוא שוקע. זהו חלום ביעותים, שכולם מבקשים להתעורר ממנו.

גנב מיומן מתלווה אליו לכל מקום ורוצח שכיר נמצא בעקבותיו, שליחו של תכשיטן מגלומן, המבקש לנקום בו.

כל הקצוות נזרקים, מישהו מתחיל לחשוד שיואל קופר, מאז ומעולם רקד על שתי חתונות…

התרסקות – מרגע שהתחלתם לקרוא, לא תוכלו לעצור! שטף של אירועים דרמטיים ונוגעים ללב, ילכוד אתכם בתוכו. קונפליקטים אנושיים, מתח סוחף ותפניות מטלטלות.

התרסקות – סדרה רבת-עוצמה, עם עלילה חריפה ושוטפת, השואבת את הקורא למסע מותח ומורט עצבים בנבכי הנפש, הרצון, הפשע וההתחזות.

נחמן גרשונוביץ – סופר וחוקר בין-תחומי, אמן המתח הריאליסטי המשלב דמיון חסר מעצורים עם היגיון מדעי. מחבר ספרי מתח, הומור, עיון וסיפורת. מאמרים מפרי עטו מתפרסמים בכתבי-עת שונים בארץ ובעולם.

מבין ספריו: השליח מנבצ'יק, מאזן אימה; טעות אופטית; ושמחת בחייך, ושמחת בחייך 2 וחצי; לעלות על נס; תופת, הישרדות, הפאזל (א/ב), מאחורי הקלעים…

> פרטי הפקה:
הוצאה: פנתר
שנה: 2010
לועזית: Crash – Volume 1 – Joel Cooper

 

עמודים: 354

evrit

לחצו כאן – כדי להצטרף לרשימות התפוצה של הוצאת פנתר. תקבלו ישירות לתיבת האימייל שלכם עדכונים על ספרים חדשים, מאחורי הקלעים, 'בקַרוֹבים', ועוד.

אין קשר בין רשימת התפוצה של הוצאת פנתר, לבין רשימת הדיוור של אתר זה.

 

1003 מוצרים שלא באמת עובדים

רשומה רגילה

לא כל מוצר שמבטיח לעשות כך וכך, אכן עושה את עבודתו. קבלו כמה דוגמאות של מוצרים מבטיחים, שלמעשה מתחזים…

ישנם מוצרים רבים שלא באמת עובדים כמו שצריך. יש מוצרים שנותנים תמורה מעטה ביחס לתפקוד המיוחס להם. ויש מוצרים שלא עובדים בכלל.

המוצר ועונשו

היצרנים לא רואים דבר מול העיניים, מלבד העובדה הפשוטה, יש להם דד-ליין להפקת מוצר בתאריך מסוים לחודש. והם מיצרים כל מיני גימיקים, אביזרים ומתקנים, הכלאות ושיבושים, שלעיתים אין בהם שום תועלת ממשית.

יצרנים, יבואנים וחנויות, המנוהלים בפיקחות, בודקים את השוק כל הזמן, ועומדים ראשונים להציע לצרכן את 'מבוקשו'. כן. במרכאות. ניתן לראות זאת בכל עונה, בכל תאריך, בכל מועד וזמן. אם נפקח עיניים נוכל להינצל משלל מוצרים מפתים, שלא עושים דבר. פשוט כך. שום דבר.

לכל מוצר יש הבטחה כלשהי, וכפי שתראו בדוגמאות להלן, ההבטחה הזו היא מושא הביקוש של הצרכן. הבטחה זו מתודלקת היטב בפרסומת ובטקסט המציג את המוצר. אולם בידי הלקוח, היא הופכת לאבן שאין לה הופכין.

לפניכם רק שלוש דוגמאות, שהן השלוש האחרונות במספר שבכותרת… שימו לב שאלה מוצרים שהצרכן המצוי, שאינו מדען ואין לו גישה למעבדה, לעולם לא יידע אם המוצר שהוא רכש אכן נותן לו תמורה כלשהי, ואף ייתכן שבמשך שנים הוא יעשה בה שימוש עיוור, מבלי לדעת זאת לעולם.

הכד המקפיא

ההבטחה: כד-קנקן זה שווק תחת המותג 'one', והציע רעיון מהפכני לשתייה הקייצית. הכד הזה כולל גליל שקוף של מים מזוקקים, אותו ניתן להקפיא בנפרד, ואחרי שהוא קפוא, לחבר אותו לכד, וכך לקרר את המשקה שבו.

אם כן, אין צורך בקוביות קרח וכל הטרחה הפרימיטיבית הכרוכה בהכנתן. אין חשש שקוביות הקרח יפגמו או ישנו את טעם המשקה עצמו. הכל נקי ומסודר. רק לחבר ולקרר.

במציאות: כד זה הוא כד בלבד, ככל הכדים והקנקנים. גליל ההקפאה הוא חסר תועלת לחלוטין. מידותיו לא מאפשרות לו לקרר ליטר וחצי של נוזל, למעשה, אף לא חצי ליטר. תהליך פירוק הקור של המים המזוקקים, הוא שקט ואינו מלווה בקירור סביבתי. בנוסף על כך, הגליל מעוצב מפלסטיק עבה מאוד, שמוסיף על מניעת בריחת הקור.

שימוש אמיתי: בכד ניתן להשתמש ככל כד אחר, בגליל ניתן להשתמש לעיסוי עצמי של כפות הרגליים, על-ידי הנחתו על הרצפה, וגלגולו בכף רגל יחפה.

מטלית דוחה אדים

ההבטחה: מטלית הנושאת את המותג Never Fog, אמורה לדחות ולמנוע אדים משמשת הרכב. כל מה שצריך לעשות זה, לנגב את השמשה הנקייה בעזרת המטלית הלחה. ולשכוח מהאדים למשך חודש.

במציאות: זה אכן מנקה את השמשה, אבל לא מאדים. כי אדים באים, אוהו באים. בעודי מנגב את החצי השני של השמשה, ואני רואה את כל החצי שכבר עבדתי עליו, מתמלא באדים סמיכים.

כנראה לא פעלתי לפי ההוראות, ההוראות אמרו "נגבו בתנועות סיבוביות"…

מאחר וכבר ניחשתי את תוצאות הניסוי הזה, הבאתי עימי מראש את הטריק הטוב ביותר למניעת אדים משמשת הרכב: להשאיר סדק פתוח בחלון הנהג.

ואם עסקתם או עוסקים בצלילה, בוודאי ידוע לכם הטריק השני הטוב ביותר…

שימוש אמיתי: אפשר להשתמש במטלית לניקוי הצד החיצוני של השמשה, בעיקר מלשלשת ציפורים.

חולצה משפרת יכולות

ההבטחה: מערכת בגדים הולופייבר תוצרת Wickers, ישפרו את מערכות הגוף והיכולות האתלטיות של הלובש. זה נשמע כמו מדע-בדיוני, אבל זה לא, זה רק בדיוני, בלי מדע…

בגדים אלה של 'סיב-חלול-לח' עובדים עם מערכת האנרגיה של הגוף, כדי להגביר את רמות החמצן בדם. בגדים אלה יגבירו את יכולת הגוף לבנות עוצמה וכוח, יאיצו שיקום שרירי ויווסתו את טמפרטורת הגוף.

במציאות: כל מי שהתנסה בציוד הזה ואמר שיש לו השפעה כלשהי, הוא ללא ספק שייך איכשהו למפיצי הסחורה. זה נכון שרמות חמצן גבוהות יותר בדם, אכן משפרות את יכולת השרירים, מונעות עייפות והתכווצויות, אבל החולצה הזו היא לא הדבר שיביא לכך.

שימוש אמיתי: כל דבר שחולצת טי ב-2.5$ מסוגלת לעשות, אבל במחיר של 75$.

קישורים חיצוניים

תן גז! תן גז! תן גז!

רשומה רגילה

האם ייתכן שהמכוניות שלנו מהירות מדי? האם אנחנו נוהגים במכוניות מרוץ במסווה משפחתיות? המאמר הסוגר את רשימת הרעיונות המעשיים למיגור תאונות דרכים, נוגע בנקודת המהירות.

לאן אתה רץ?

מכונית חדשה, ממוצעת, מסוגלת להגיע בקלות למהירות

של 160-170 קמ"ש. מהירויות אלה אינן נחלתן הבלעדית של מכוניות ספורט או מכוניות שרירים המצוידות במנועים מותאמים אישית, או בעלי אורווה שלמה של כוחות סוס.

לרגע אנחנו שוכחים שמכוניות הן כלי הרג. אנחנו לעיתים ממשילים אותן לאקדחים, בארץ, עבור שניהם יש צורך ברישיון. אבל מכוניות בעצם קיומן סותרות את החוק הפשוט.

המהירות המקסימלית המותרת בארץ היא, 110 קמ"ש. בקטעים מסוימים של כביש 6. אם כן, איך זה שמותר לכל אדם בעל רישיון להפעיל מכונית המסוגלת להאיץ עד 220 קמ"ש, ואף יותר?

יש חוקרים שטוענים שמרבית התאונות מתרחשות במהירויות נמוכות, ובכן, אנחנו רוצים להאמין להם. מהירויות גבוהות הן הבעיה העיקרית בכבישים בין-עירוניים. ככל שעולה המהירות, כן מורכבת יותר השליטה במכונית, ההתמזגות עם הכביש ועם המכוניות האחרות, זמן הבלימה הוא ארוך בהרבה, ושמירת מרחק מכלי רכב אחרים כבר נעשית המלצה בלבד.

מהירויות של עד של 80-100 קמ"ש הן סבירות למרבית הכבישים והמצבים. עדיין ניתן לבלום במהירות, ניהוג הרכב הוא עדיין פשוט, ותמיד אפשר להאט כדי לשמור מרחק.

אזיקים בגלגלים

הרעיון המוצע כאן הוא, הגבלת מהירות המכוניות, פיזית. ניתן לעשות זאת בקלות בעזרת צריבת פקודה למחשב הרכב; ניתן לעשות זאת גם על-ידי שינוי המבנה של דוושת התאוצה, כדי שזו לא תוכל להילחץ עד לרצפה, אולם עדיף הפתרון הראשון, משום שבמצב זה עדיין יהיה למכונית את כל כוח המנוע זמין עבור עליות ועקיפות.

אם מהירות מעל 110 קמ"ש היא אסורה על פי חוק, איך זה שהחוק מתיר להקיף עצמנו במכונית הריגה שמשייטות במהירות נסיקה של מטוסי קרב?

ואולי זו פרנסה של העוסקים בכך? תעשייה שלמה של לייזרים, מצלמות, מזהי מרחק-מהירות וספידומטרים, שוטרים ופרשי-אופנועים, עורכי דין ויועצים, מתחוללת סביב עברייני מהירות. נקודות, שלילות, גרירת רכבים. כל זה יכול היה להימנע ולחסוך מיליונים בדמים, ואין סוף בנפש.

תופעות לוואי

ייקח נצח להגביל את מהירות כל המכוניות על כבישי הארץ? לא נכון. ראינו באיזו מהירות כולנו התהדרנו לנו באפוד אופנתי זוהר. רואים באיזו מהירות כל בעל רכב מתקן את רכבו עד שלמות עבור הטסט השנתי. אם יוכרז שמכוניות לא יעברו טסט כל זמן שמהירותם לא הוגבלה… ובכן, תוך שנה עד שנתיים, אין בכבישים אף לא אחד שמנסה את כוחות בהמראת מטוסי סילון.

תעשייה חדשה תיפתח אז, פריצת מחשבי הרכב, התקנת מדמי מהירות מזויפים, שריפת נתיכים ושיתוק מנגנוני מד המהירות. אבל זה עדיף. עדיף שפורצי המהירות יעשו זאת בצנעה ומתוך חשש כפול ומכופל, מאשר נסיעה בריש גלי במכונית הריגה.

 

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים   |   ניידת סרק   |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

  • מהירות ממוצעת בכבישי הארץ, כן, כולנו ממהרים.
  • המהירויות השונות בדרכים השונות. קצת סדר.
  • למה נוסעים מהר למרות המצלמות? זה לא ברור? דיון פורום.

מוצרט רועד על גלגלים

רשומה רגילה

מוזיקה מסוגים מסוימים ובעוצמות שמע מסוימות, גורמות לסכנה בכבישים. הנה הפרטים, וגם הפתרונות.

loud20car20music2001 היחס אל תאונות דרכים ועברייני תנועה, הוא חד-משמעי. נראה שמשטרת התנועה, וממסד התחבורה, יעשו ממש הכל כדי למגר אותם. וזה כולל התערבות אופנתית בלבושו של הנהג, והצבת שוטרים מקרטון… אם הגענו עד למצב שממסד התחבורה מחליט לך מה ללבוש בכביש, ובכן, הבנו את הכיוון. הכל פתוח, הכל אפשרי. אז ברוח זו, יותר או פחות, קבלו כמה עצות מעשיות למיגור תאונות הדרכים בישראל.

אנו ממשיכים עם רעיון שני בסדרה. הראשון היה למלא את הכבישים בניידות סרק, שהן למעשה מכוניות של אזרחים שמחופשות לניידות משטרה.

תגביר את הווליום

חוקים שונים קיימים בארץ ובעולם בנוגע לעוצמת השמע המותרת באזורי מגורים ובשעות המנוחה. חוק זה גם חל על מערכות השמע של כלי רכב. כך שנהג אשר מכוניתו מצוידת במערכת שמע וציוד הגברה שתופס לו את כל תא המטען וגם יוצר בליטות במושבים האחוריים, אינו ממש חופשי לענג את הציבור במוזיקה כאוות נפשו.

חוק זה נועד כמובן להגן על עור התוף של האזרחים הסובבים את המכונית, ולאו דווקא כדי לשמור על איזון דעתו של הנהג.

אם נהג זה ממהר על אוטוסטרדה בלילה גשום עם חלונות סגורים, או ביום שמש עם חלונות סגורים, או אפילו חלונות פתוחים, ומערכת השמע שלו עושה שמות באוויר שבתוך הרכב – לאיש לא אכפת. לחוק לא אכפת. משום שאיש לא שומע את המוזיקה שלו, היא לא מפריעה לאחרים. אכן?

וכאן הנקודה. מוסיקה בווליום גבוה, משפיעה על האנרגיה והמרץ. אם לא מדובר בחירש, נהג זה מתמלא מוטיבציה למהר קדימה, לחפור בתנועה, לרמוס את דוושת התאוצה. המוח שלו מפסיק לחשוב. מחקרים קליניים בנושא נעשו עבור תחומי הספורט.

בחדרי כושר ומכונים אירוביים מושמעת מוסיקה קצבית בווליום גבוה, כדי לגרום למתאמנים להיכנס לטראנס, לשוונג, של הפעולה. להאיץ הפרשת אדרנלין. להשאיר את המוטיבציה למעלה. לקצב המוזיקה, המתאמן דוהר על ההליכון, או מרים את המשקולות שוב ושוב במרץ, המוסיקה גורמת לו להרגיש שהוא עוד מסוגל יהיה להרים את החדר כולו.

לא תרצו נהג כזה בכביש, שטוף במרץ, מרגיש כמו באיזה מרדף, עוקף, ממהר, חסר זהירות, מתנגש…

המוזיקה לא משכרת?

loud20car20music2002 בנוסף, מוסיקה שבבסיסה לא עומד דווקא הקצב או הווליום, אלא המילים והתכנים, גורמים למאזין להתרכז בהם באופן שגונב את תודעתו. גם אפקט זה מיושם בתחומי הספורט, רצי המרתון, למשל, מסיחים את דעתם מכאבי הרגליים וקשיי הנשימה, כאשר הם מרוכזים בשירים.

מוסיקת ראפ, היא הגרועה ביותר. משום שבכל שיר נדחסות עשרות ומאות מילים המושרות בקצב של מכונת ירייה. המוטוריקה והיכולות של נהג המתרכז בתוכן זה, שווה למצב של נהיגה בשכרות, או שיחה בטלפון סלולרי. כל משאבי המוח ממוקדים בזמר ובתוכן שהוא מוציא מפיו, כמו בזמן שיחה, המוח מנסה לפענח את הבעות פני הדובר, ואת המשמעויות הוויזואליות של כל מילה, ביטוי או פסקה.

ראפ במכונית? מוסיקת רקע לטבח בכבישים.

הצג בבקשה רישיונות, אפוד זוהר ורשימת שירים

ההצעה המובאת כאן היא לאכוף שמיעת מוסיקה קצבית, לא משום טובת עור התוף של האזרחים הגרים בסמוך, אלא כדי להגן על הנהג ועל הסובבים אותו בכביש. החוק הידוע בשם חוק כנוביץ יורחב, ויקבל היבט נוסף.

נהג שנוסע כשבמכוניתו ציוד הגברה המסוגל להפיק שמע בעוצמה העולה על 60 דציבל, לדוגמה, ייאלץ לשאת בקנס, ובהוראה לפירוק המערכת; השוטר גם יעבור על רשימת התקליטורים שברשותו, כדי לוודא שאין שם חומר קצבי מדי, או ראפ.

נשמע רחוק מדי, אבל שוטר, או בוחן רכב, גם מוודא את הימצאותם ברכב של אביזרים שונים כמו אפוד זוהר או משולש אזהרה. בנוסף, חריגות מוזרות ברכב מיד מושכות את תשומת לב החוק. הבוחן לא מאשר את הרכב לשנת הרישוי הבאה. מערכות שמע מפוארות וכבדות מדי, יוכנסו לרשימת החריגות.

השוטר או בוחן הרכב לא יצטרכו לשבת ולהאזין במשך שעות לג'יגות של קובצי אם-פי-שלוש. כל שיהיה עליהם לעשות זה להריץ תוכנה שמזהה ומפענחת את קצב הביטים של קובצי המוסיקה שברשות הנהג. בתוך דקות, תציין הסריקה עד כמה נהג זה קופצני בכבישים.

מה שומעים בדרך?

loud20car20music2003אפשר לשמוע מוצרט. חוקרים טוענים שהמוסיקה של המלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט משפרת 'חשיבה מרחבית-טמפורלית', שזה בדיוק מה שנהג צריך. הכוונה ליכולת לדמיין מצבים באופן חזותי, ולהניע אותם בזמן. נהיגה כרוכה בדמיון חזותי, נהג צריך להעריך מה קורה סביבו, לדמיין מצבי עקיפה, ולהציג בעיני רוחו את המכוניות שנמצאות בנקודות המתות שלו.

ואת מוצרט אי-אפשר לשמוע בווליום מוגזם. ואולי דווקא כן. וכשחלונות המכונית ירעדו לצלילי קונצ'רטו מספר 3 לכינור בג'י מז'ור, הנהג יהיה מרוכז בנהיגה יותר מאי-פעם.

בסדרת רעיונות מעשיים למיגור תאונות דרכים:

מוצרט רועד על גלגלים   |   ניידת סרק   |   תן גז! תן גז! תן גז!

קישורים

  • חוק מפגעים ומטרדים. עונשי מאסר, כן…
  • הביטאון האירופאי למדעי הספורט, שהציג את ניסויי המוזיקה הקצבית בתחומי הספורט.
  • הסיבה ל-80% מהתאונות – הסחת דעת.
  • אפקט מוצרט.