כנגד ארבעה בנים

רשומה רגילה

חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. מעט על מהות ותכונות בראייה פילוסופית אך בו זמנית מפוכחת.

חכם

פעם חשבתי שחכם זה אחד שיודע לא להיכנס למקומות מהם הפיקח יודע לצאת. היום אני חושב אחרת. חכם אינו אחד שמצליח לא להסתבך בשום דבר. אלא זה שזוכר, דווקא בתוך התסבוכת, בתוך הכאב הנורא, שהכל עובר. ותמיד, תמיד יש עוד אופציות. תמיד יש עוד דרך, ועוד מה לעשות ולפעול כדי לעבד ולסלול לעצמו את הדרך מבעד ללהבות. הוא זוכר שלא הכל אבוד.

חכם הוא בעל עומק ורגש, שחשובים יותר ממנת המשכל והמסה הלימודית שלו. רגש ותבונה. של הגוף. של הסביבה. של היקום. התחברות, דווקא לא שכלית, אל האינטליגנציה העצומה של מה שקיים.

חכם הוא זה שמסוגל לאהוב בעוצמה אדירה ובכל נימי נפשו, ומסוגל לראות את הטוב, ולחוש את החירות האמיתית שלו. הישגים אליהם הוא מגיע דווקא משום שהתחכך עם השפל ביותר, ועם הגועל ביותר, עם האין, ועם הרשע.

רשע

בהסתכלות רחבה, לא הלכתית דווקא, רשע הוא אחד שעושה דברים לטובת עצמו ולהנאתו, מבלי לתת את הדעת לכך שאחרים נפגעים ממעשיו. אם כן, הוא רק חצי רשע, משום שלעשות את הדברים לטובת עצמו ולהנאתו, אין בכך בעיה, כולנו אנוכיים במידה זו או אחרת, אך חוסר היכולת של הרשע להיכנס לרגשותיהם של אחרים, חוסר האמפתיה שלו, כאן נמצא הרשעות.

חוסר אמפתיה היא גם הגבול בין רשע קלאסי, לבין רע או מרושע. הרע, אטום לחלוטין, והוא גם יפגע באחרים במכוון, כי זו דרך קצרה או קלה יותר להשיג את מה שהוא רוצה. רוע או שטניות, זה להפיק הנאה מעצם ההתעללות, מבלי להפיק שום תועלת מכך.

כאן יש אלמנט של פריקת הרשעות, משום שאם יפגע הרשע בחכם, יסתכל החכם, ויצליח להיכנס לנעליו ולרגשותיו של הרשע, ומיד יזדהה ויבין מדוע הוא עושה זאת. הדבר יפגע בו פחות, וכן, ישלול מהרשע את רשעותו. האם זה עניין 'לדון לכף זכות'?

עמוק.

תם

חיי התם נמצאים בקו די שטוח, ללא עליות ומורדות קיצוניים. מהותו של התם היא פשיטות. אין מקום לתסבוכות ולהסתבכויות. הכל פשוט. לכל אתגר יש פתרון אחד. וכל אתגר, מורכב ככל שיהיה, כאשר הוא מתדפק על דלתו של התם, מוריד ממנו זה את מרבית הרעש והצלצולים, ומצליח לראות אל לבו של העניין בפשיטות, מבלי להיכנס לסחרחורות של מחשבות ורגשות.

התם מטבעו לא מחפש לחצות ערים, לפתור תעלומות, או לתור אחר ריגושים והרפתקאות. הוא במוד נעים ומסופק באופן קבוע. התם יעבוד במשהו פשוט. ורוב חייו יסתובב ברוטינה כמעט קבועה, שמספקת לו את כל הדרוש לו, משום שהוא תם, והשעמום הזה, כפי שאחרים יראו אותו, הוא למעשה הבסיס שלו.

במידה כלשהי, חכם שואף להגיע בסופו של דבר לסגל לעצמו חיי תם.

שאינו יודע לשאול

מי שלא יודע לשאול, לא יכול להתקדם לשום מקום. לא יכול ליצור שום דבר. ללמוד. להתפתח. להביא מקוריות. הכל מבוסס על היכולת לשאול.

הגישה הכללית של מערכות הלימוד הקלאסיות, היא לדכא את הלומד, שלא ישאל שאלות. קח את החומר, תלמד אותו היטב, וזה מה יש. ולא רק שם, אלא בכל המסגרות הלאומיות. המדינה לא רוצה שהאזרחים ישאלו שאלות. זה מה יש. שתקו, צייתו. בלי שאלות.

ולפעמים גם אנחנו לא יודעים לשאול את השאלות הנכונות. או בכלל. להקשיב לעצמנו. לשאול את עצמנו שאלות לגבי מה שקורה ברגע זה, או לגבי הפרויקט או היצירה. להשאיר שאלה למוח, ולגוף. בלי לבקש תשובה. רק שאלה. התשובה תגיע כדחף לפעול ולעשות משהו כזה או אחר.

8 מחשבות על “כנגד ארבעה בנים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s