ספרים במבצע

עדכון לגבי ספרים במבצע חיסול בחנויות. ניסוי חברתי שביצעתי באופן אישי. וגם, מידע לגבי הספר הבא…

לאחרונה מגיעים אלי הרבה פידבקים ותמונות לגבי הספרים שלי שנמכרים במבצעים ברשת אושר-עד ובחנויות ספרים.

השאלה הגדולה של כולם

האם אני מקבל כסף מהספרים שנמכרים?

התשובה: לא. השבתי כאן ובמקומות נוספים. מעולם לא קיבלתי שקל מכל מכירות הספרים שלי, וגם עכשיו המצב לא שונה.

האם לקנות או לא?

אם נניח בצד את כל הסיפורים ופרשיות העושק והתעללות מאחורי כל ספר, אז כן. זה משתלם. אלה ספרים מעולים. וגם כך, 99 אחוז מהקוראים לא מודעים לסיפור שלי, ולא יתוודעו לפוסט הזה.

אז רוצו לקנות. קריאה מהנה. הכל טוב, אני אשמח שהיצירה שלי תגיע לעוד אנשים.

האם הכסף לא תומך בנבל?

לא יודע. לא יודע למי הולך הכסף ומי אחראי לעסקאות החיסול. אבל הוא כנראה במצב נואש במיוחד. בין אם הוא מנסה לחסל מלאי, ובין אם הפיק מהדורות חדשות, עדיין זה רק מראה כמה עמוק הוא שבור כלכלית. אדם לא יבצע שוד של יוצר בקנה מידה כזה, אם הוא לא על סף תהום ואין לו מה להפסיד. שפל חסר תקדים.

האם תתבע אותו?

ברור. התביעה הולכת ומתפתחת. והטעויות הרבות שלו מוסיפות לו עוד כמה מסמרים לארון הקבורה.

האם תוציא עוד ספרים?

כן. בחודשים האחרונים מאז פוסט הפרידה מהקוראים, הבנתי כמה נקודות חשובות:

1. הקוראים אוהבים אותי ואת הספרים שלי ברמת שיגעון. הסתובבתי בכבישים, העליתי טרמפיסטים באזורים חרדיים, ובמהלך הנסיעה הגשתי להם ספרונים של "ציפורי מתח". בחנתי את התגובות בזכוכית מגדלת. הן היו סוערות, במובן חיובי. אנשים התנפלו עלי בשאלות, בלחיצות יד וחיבוקים.

"אני קורא אותך מילדות…" "יש לנו בבית את כל הספרים שלך…" "אתה מספר אחת…" "אתה גאון ספרותי…" "הוצאת משהו חדש?…" "איזה חלום לראות אותך במציאות…" "אתה גיבור ילדות שלי…" "אתה לא אמיתי…" "חשבתי שבכלל אין נחמן גרשונוביץ במציאות…"

זה היה ניסוי חברתי מרתק ורצוף חוויות. בדקתי את הדופק לעומק, בלב החברה החרדית, במקום בו יש יותר ספרים ופחות אינטרנט. התוצאה היתה חד-משמעית, והמיקום שלי מאוד ברור.

מאז פוסט הפרידה, אני מקבל מכתבים, מיילים, טלפונים. השורה התחתונה בכל אלה: פליז, תמשיך לכתוב לנו… אוהבים אותך. שום דבר לא משנה את העובדה שאתה אוצר לספרות המתח החרדית… ושום אידיוט שמנסה להכפיש אותך לא עושה עלינו רושם…"

2. היחצן עושה עבודה הפוכה ממה שהוא חושב שהוא עושה. כל אדם שפוי שמקבל את קיתונות ההכפשות וההשמצות אודותיי ואודות אשתי, המלוות בקלסר עב קרס ומגוחך של מסמכים, צילומים, זיופים, פירושים והזיות, פרי יצירתם המופלאה של שני אומללים – יוצר איתי קשר מיד למחרת, אחרי שעיכל את הדברים, והתגובות תמיד: מה הולך עם החולי נפש האלה, ככל שהם ממשיכים לשכנע אותי שאתה לא בסדר, עם כל דף נוסף שהם מראים לי, ומוכיחים לי שאתה אפיקורס וכופר, כך אני יותר משתכנע שהם מקשקשים בשכל, והזוועות שתיארת הן אמת גמור, וטוב שהצלחת לברוח מהציפורניים שלהם…"

3. עדיין, 99 אחוז מהקוראים, לא מודעים לסיפור האישי שלי, והם ממתינים לספר הבא. יש רבבות קוראים, שממתינים להשלמת סדרת "התרסקות". המוני ילדים ומבוגרים שממתינים לרענון אוצר הבדיחות האיכותיות שלהם עם חלק נוסף בסדרת "ושמחת בחייך". האם מותר לי לאכזב אותם?

אז התשובה היא: כן, אני אמשך להוציא לאור ספרים לקורא הדתי והחרדי. הפעם, נעקוף את החנויות, הסוחרים, המפיצים ונביא את הספרים ישירות אל הקוראים. עשינו פיילוט עם הספר האוטוביוגרפי שלי, והתוצאות מרקיעות שחקים.

4. מבצעי החיסול האלה הביאו מודעות אדירה לקריירה הספרותית שלי. משהו, שייתכן ולא קרה עד כה, בוודאי לא בקנה מידה כזה.

אני עדיין מקבל את שוברי הערכה של 'ושמחת בחייך', לספרים שיצאו לאור לפני עשור (!) ואין סוף בקשות של 'צרפו אותי לרשימת התפוצה'.

5. תמלוגים לסופר. קיבלתי מכתב ממשרד התרבות ובו מידע על כסף שמגיע לי בשל השאלות ספרים בספריות ציבוריות במהלך השנה שעברה. הפתעה נעימה בהחלט.

בנוסף לכך הספרים הדיגיטליים עושים חיל, ומשאירים את היצירה זמינה בלחיצת כפתור.

כל זה יחד עם הפתרון של שיווק הספרים ישירות לידי הקורא, קוראים לי למעשה להוציא לאור את הספרים הבאים.

לסיכום

1. לכו לקנות את הספרים. השלימו את הסדרות הפתוחות על המדף שלכם. תנו מתנות לחברים שאתם רוצים להעניק להם חוויית קריאה בלתי-נשכחת, ולהדביק גם אותם בחיידק הספרים שלי.
2. אני חוזר, בגדול. הספר הבא נמצא עכשיו בעריכה ועימוד. ספר מיוחד, ועלילה ייחודית שטרם נראה כמותה בספרות החרדית.
3. תודה. לכם, הקוראים, על האמון, על התמיכה ברגעים של חשש וספק, ועל הטירוף שמלווה את גרעין המעריצים שלי.
   תודה לכל מי ששלח עדכונים מהשטח ותמונות ספרים, חלק מהתמונות מלוות את הפוסט הזה. תמיד מרגש אותי לקבל תמונות כאלה ואחרות של הספרים שלי. (כולל תמונת ושמחת, ללא כריכה, מעל הניאגרה…)