כבר לא סופר לחרדים

רשומה רגילה

סיפור פרי הדמיון, שהשתלב באופן מעורר אימה במציאות וגרם לכמה אנשים לקחת צעדים קיצוניים, ולאחרים לקפל את הזנב ולברוח. הסיפור השביעי בסדרת ציפּוּרי מתח, קיבל חיים משלו והפתיע את כל המעורבים.

וגם, הודעה אישית לקוראים על המשך הקריירה הספרותית שלי.

הבהרה: הספר 'ברית של גנבים' מתאים וראוי לקורא החרדי, כפי שהיה עד היום. ויש בו מסרים, כבספרים הקודמים, של מידות, בין-אדם לחברו, אהבת ישראל, ומתח נקי. משמיץ בודד, שמגיע להמון חנויות, מנסה להציג זאת אחרת. ופוסט זה, נכתב בשל ההכפשות האלה.


פרולוג

מזה כחצי שנה מתפרסמים סיפורים קצרים מפרי עטי במגזין זמן.

סדרת סיפורי מתח קצביים ומורטי עצבים, המלווים את הרפתקאותיו של סופר מותחנים מעבר לשולחן הכתיבה שלו. אלה סיפורים דמיוניים, עם צללים של אמת, עם קצת מציאות, והסופר המתואר הוא בן דמותו הקיצוני של המחבר, העוסק במחשבים, אמנות לחימה, פסיכולוגיה, ובילוש בלֵית ברירה.

הסיפורים נכתבים בגוף ראשון, והמספר הוא בעצם אני. אלה לא סיפורים אמיתיים, אבל יש קוראים שחושבים שהם כן כאלה, למרות שברבים מהם יש רסיסים של אמת ומוטיבים מהחיים שלי. טוב, זה כבר ברור.

פרק ראשון – התנגדות

אחד המתנגדים הגדולים לסיפורים האלה, היה "העורך" של הוצאת פנתר. הוא צרח וצרח עד שהמשרד התמלא עשן. "אתה הולך למכור את כל כולך ואת כל החיים שלך על דפי מגזין? זה לא ייתכן! זו בושה וחרפה!"

ההתנגדות הזו לא מנעה מהסיפורים להיכתב ולהגיע אל המגזין.

פרק שני – הספינה מפליגה

יצאתי מהכלא, והוצאת פנתר ממשיכה לנוע קדימה בלי אותו "עורך", שמעולם לא הצליח להבדיל בין שני עיניים לשתי גרביים, וטובת היצירה מעולם לא היתה בראש מעייניו, אלא הצ'קים שבאו בעקבותיה.

מטענים רגשיים, פציעות מנטליות, ומלחמת חורמה עקובה מדם.

image_alliance_masterפרק שלישי – גנב על גנבים

הספר ברית של גנבים יוצא לאור. אותו "עורך" לא מסוגל לקבל את העובדה שהוא לא בתמונה, והוא מתקשר אל המו"ל ששיתף פעולה בהפצת הספר, ודורש באיומים, ברכות, וקללות, לקבל מיידית את התשלום על הספר החדש.

המו"ל נפנף אותו כמו שמנפנפים זבוב מעוך למחצה עם מחוש אחד. "יש רישום מסודר של זכויות יוצרים על ידי הוצאת פנתר והמחבר, מאיפה צצת אתה? מה אתה קשור בכלל?"

פרק רביעי – צהוב

"העורך" לשעבר יוצא אבל וחפוי ראש, אבל במוחו תוכנית זדונית בה הוא מאיים כבר שנים ארוכות. להשמיד את המחבר ואת הקריירה שלו, למחוק אותו מעל פני הספרות החרדית. איך עושים את זה?

בקלות רבה: השמצות ולשון הרע.

הוא ואחד משומעי לקחו, יצאו במסע הכפשות מטורף שהקיף את כל סוחרי הספרים המרכזיים בספרות החרדית, ועורכי מגזינים שונים. בפיו היו דברי זמירות ומדקרות על הסופר הכופר, המשומד, האתאיסט, הדאואיסט, המבזה את התורה, את ההלכה, את לומדיה, ואת כל קודשי העם היהודי לדורותיו, הוא מיסיונר מומר, ואשתו חוטאת ומחטיאה, בניו ממזרים ובנותיו סוטות.

בציבור החרדי, אולי בשל אופיו הסגור, ואולי בשל עודף הלכות לשון הרע, יש בו אנשים צמאים למציצנות, רכילות וסיפורי נייעס הם חמצן של מממש עבור רבים. מבלי להכליל. וכך קל מאוד לגרום לאחד מבני הקהילה להפוך למנודה או מוחרם, או סתם להשמיץ, גם אם אין לו אחות.

פרק חמישי – אתה בחוץ

תוך זמן קצר השתכנעו כל המי ומי בדברים החריפים, המעוגנים באותות ומופתים של הוכחות, בדמות קמצוץ תגזירים ותצריפים של טקסטים מגונים שנערכו מחדש להוכחת דבריהם.

דלתות החלו להיסגר בזו אחר זו. סוחרים נכנסו אל חנויותיהם, ערכו ספירה מחודשת של הספרים שברשותם, ונשבעו שלא יכניסו עוד ספרים חדשים מפרי עטו של אותו סופר חוטא ואיום.

פרק שישי – תקציר מאיים

image_stolenbooks_masterבמגזין זמן מתפרסם סיפור שפן קפוא, בסוף הסיפור מובא תקציר הסיפור הבא, ואותו "עורך" קורא לא נכון את התמונה, הוא חושב שהסיפור הבא הולך לחשוף את הניסיון שלו לקצור את רווחי הספר החדש, באופן שאינו תואם את רוח ההיגיון.

בחודש הבא: ספרים גנובים
ספרייתו הפרטית של סופר מותחנים נחמסת בזדון. כדי להחזיר לעצמו את הרכוש היקר שנגנב, עליו לחצות כמה קווים אדומים…

עד כה ספגו מנהיגי המגזין קללות, ברכות, ושכנועים מכף רגל ועד ראש למניעת המשך פרסום חומריו האפלים של הסופר הכופר. עכשיו, אחרי שהופיע התקציר הזה, החלו להגיע לעיתון איומים של ממש, אם יפורסם הסיפור הבא, אתם תסגרו את הביזנס, משפטית, כלכלית, חברתית, ראו הוזהרתם.

גם אם אין באיומים האלה שמץ של ממש, הם היו רק הקש ששבר את גב המקק. המגזין החליט להוריד את להב הגיליוטינה מבלי לשמוע צד נוסף או איום נוסף.

סוף דבר

evritכך קורה שהסיפור 'ספרים גנובים' לא יגיע אל קוראי המגזין, אלא יעלה לאתר עברית, יחד עם יתר הסיפורים בסדרה.

אז זהו, הספרים הבאים שלי לא מכוונים לקורא החרדי, ולא לשוק הספרים החרדי. עבורי זה מצוין. קפיצת מדרגה במימוש יכולות וכישרון הכתיבה. ספרות המתח החרדית, ללא הספרים שלי, להערכתי, חוזרת אחורנית לפחות בעשור או שניים. בלי יהירות, זו עובדה.

אני דאואיסט, לא נלחם רק זורם עם המציאות, ואם זה מה שקורה, זה הכי נכון, זה מה שאמור לקרות. בעבר נלחמתי עם המציאות מספיק כדי להבין מי חזק יותר. דלתות נסגרות, ודלתות אחרות נפתחות, כמו מעגלים. יש בי, ובכל אחד, מספיק יצירתיות כדי לשטוף קדימה, לחמוק סביב אבנים, עצים ומכשולים אחרים, מבלי להזיע או לבזבז אנרגיה על מלחמה. אל תתחרה – תיצור!

img_8746-cut2תודות

תודה לכל מי שהיה איתי עד כה, החל מאשר צוקרמן שהאמין בי ופתח עבורי את הדלת אל עולם הקוראים, כאשר אִפשר לי לפרסם סיפור בהמשכים באותה במה בה החלה הקריירה של מ. ארבל. המשך במו"ל 'היכל הספר', שהיה היחיד שהעז להוציא לאור ולהפיץ את הספרים החדשניים שלי, כולל ספרי ההומור החריגים. וכלה ביאיר וינשטוק שהזמין אותי לפרסם סיפורים במגזין זמן.

וכמובן, תודה ענקית לכל הקוראים מן המגזר החרדי שליוו את היצירה שלי מזה 17 שנה, מאז יצא לאור 'השליח מנבצ'יק' אי שם בשנה האחרונה של המילניום הקודם, ועד לספר האחרון, התרסקות 5 ו-ברית של גנבים. מה אני בלעדיכם. נהניתי מכל רגע במסע הארוך והמרתק הזה. נהניתי מהמכתבים שלכם. הערות. תודות. מחמאות. שאלות. חידות ובדיחות. אתם מוזמנים להמשיך ללוות את היצירה שלי עוד קדימה, רק בחנויות ובפלטפורמות אחרות.

את כל אלה ששמו לי רגליים, העמידו מחסומים, וגרמו לכך שחומרים שלי לא יגיעו למגזינים שונים, עיתונים וערוצי הפצה אלה ואחרים – אל תדאגו, שכחתי אתכם מזמן. ואם זכרתי, אז רק משום שכיוונתם אותי בדיוק למקום בו אני אמור להיות עכשיו.

תודה לכולם.

שלכם בכל עט,
נחמן גרשונוביץ

מודעות פרסומת

74 מחשבות על “כבר לא סופר לחרדים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s