להבריח את החושך – 2

רשומה רגילה

וירא אלוקים את האור כי טוב… האם האור המלאכותי שיצר האדם, טוב גם הוא? או שמא, מוטב היה לתת לאור ולחושך הטבעיים לשלוט בחיינו. • מהו האור? מהי השפעת האור על הורמון השינה, והאם ההורמון הזה אחראי על שינה בלבד? • השעון הביולוגי אינו ביטוי ציורי לזמני שינה ויקיצה, הוא חלק מובנה בתפקודיות שלנו. לכל שעה תפקיד מדויק • המדור יוצא לאתר את הנזקים שבאו עם בריחת החושך, ומביא המלצות וטיפים לשינה טובה יותר (פרק 2 – מתוך 3) אל החלק הקודם בסדרה.

איפה השעון הביולוגי?

כבר בתרבויות קדומות, כמו המצרים, הסינים והשוּמֶרים, חולקה היממה ליחידות זמן של עשרים וארבעה חלקים, או לשנים-עשר חלקים מזמן הזריחה ועד השקיעה; במקומות אחרים, כמו במצרים בתקופות קודמות ובבל, הובאו בחשבון 'שעות זמניות' שהיו גמישות יותר ותלויות גם בעונות השנה.

בבני-האדם ניטעה המחזוריות הזו של יום ולילה; אורגניזמים ויצורים מוקדמים הראו ששעות הלילה הם הזמן הנכון עבורם להתפתח ולשכפל את הדי-אן-איי שלהם, מבלי לחשוש מקרינה על-סגולית שעלולה לגרום להם שיבושים; בקרב יונקים הופיעה התנהגות ייחודית ליום ולילה, מאחר שאורך היום או הלילה צפוי למעשה, התפתחו מנגנונים לניצול היתרון המרבי מכל פרק זמן ביממה. המחזור הפיזיולוגי הזה ידוע כ'מִקְצָב צִירְקֶדִי', או 'שעון ביולוגי'.

ביונקים ובבני-אדם, המקצב הזה נשלט על-ידי קבוצה של תאי מוח בהיפּוֹתָלָמוּס. קולטני אור ייחודיים הממוקמים ברשתית העין, אוספים מידע בנוגע לאורך היום והלילה ומעבירים אותו אל בלוטת האִצטרובל, אזור במוח האחראי על הפרשת מֶלָטוֹנִין. זהו הורמון השינה, שמכניס את איברי הגוף למצב שינה.

מערכת זו מקבלת שינויים באופן איטי, לכן נגרמות תופעות כמו יַעֶפֶת, גֶ'ט לֶג, עייפות לאחר טיסה הנגרמת עקב הפרשי זמנים. כך גם בעיות של נדודי שינה אינן ניתנות לטפל מהיר בן ימים אחדים, אלה הם תהליכים ארוכים שנועדו להטמיע בגוף מחדש את ההבנה הפשוטה, כבר לא יום, עכשיו לילה, למרות האור הרב שנמצא מסביב.

שינה טובה בזמן לא טוב

מאז הומצא האור המלאכותי, החלו בני האדם להפנות עורף לשעון הביולוגי שלהם. שעות שנת הלילה הצטמצמו מתשע שעות בעבר למשהו בסביבות שבע שעות כיום; וגם זמן השינה נעשה לא קבוע, מדי לילה, בשל אירועים, עבודה ואורחות חיים שונים אנשים הולכים לישון בכל לילה בשעה אחרת, בדרך כלל מאוחרת יותר ויותר.

אי-הסדר הזה מונע מהשעון הביולוגי להיכנס סוף-סוף לתוך תבנית, השעון הזה לא מתפקד ותחתיו נולד מצב תמידי של חצי יַעֶפֶת; קצב הגוף שלנו מנסה להתאים את הערנות, לחץ הדם, חילוף החומרים וכן הלאה, לזמנים ספציפיים במהלך היום. אבל לרוב אנחנו פועלים בניגוד למחזוריות היום, וכאן טמון הסיבוך.

מספר הולך וגדל של חוקרים ורופאים מאמינים שנטישת השעון הביולוגי זה המקור לבעיות בריאות רבות; לאחרונה הוכח שהמֶלָטוֹנִין אינו אחראי רק על השראת שינה וענייניה, אלא מטפל גם בגירוי הורמון הגדילה, ויסות שינויים עוריים, איזון תהליכי הזדקנות, הגנה על הדי-אן-איי, הגברת מערכת החיסון ופעילות נוגדת סרטן.

כאשר פורש הלילה את כנפיו, ואנו מונעים מעצמנו שינה, הגוף נותר ער על-ידי הפעלת מנגנון לחץ, שמחליש בהדרגה את מערכת החיסון. ניתן לקבל הוכחה לכך מאנשים שעובדים במשמרות לילה, על פי מחקרים, אלה חשופים יותר למתח נפשי, בעיות בתפקוד מעיים כמו עצירות, כיבי קיבה, דיכאון, ומחלות לב.

הבו לנו חושך

ישנן עדויות לכך שמֶלָטוֹנִין בלתי מספיק, קשור בהתפתחות גידולים ברקמות, כולל לוֹקֶמיה, ובעיקר אצל ילדים; בניסוי שנערך בעכברים, הוכנסו לתוך גופם, תאים אנושיים פגועים בסרטן הפוגע בנשים, כאשר נחשפו העכברים לאור קבוע, מלאכותי כמובן, חלה האצה בהתפתחות המחלה.

בנוסף, חשוב לציין, שנשים עיוורות נמצאו פחות חשופות ללקות במחלה, מאשר נשים רואות; מכל זה ניתן להסיק, כפי שאמרנו קודם, שלמֶלָטוֹנִין פעילות חשובה במלחמה בסרטן.

גם אם הראיות לכך שתאורה מלאכותית פוגעת בנו אינן משכנעות, הן בהחלט מדאיגות; ניתן לצרוך מֶלָטוֹנִין באופן מלאכותי, והשפעתו חיוורת או בעייתית לעומת תפקוד ההורמון האמיתי; ניתן לקחת תרופות כדי להיחלץ ממתח ודאגה, לעסוק בפעילות גופנית כדי להשפיע על הלב והריאות, לאכול בריא כדי להשאיר את הדם והעורקים נקיים. אבל אולי, מנת חושך לילי, קבועה ויומיומית יכולה לחולל עבורנו נפלאות?

שלא נטעה לחשוב שמדובר כאן על שעות שינה מבחינה כמותית. אדם יכול לטעות לחשוב שאם עלה על יצועו בשתיים בלילה, או בארבע, יוכל להשלים את שעות השינה עד לשעות הבוקר המאוחרות שלמחרת, או אפילו עד לצהריים, אבל זה לא עובד כך.

ומה לגבי שעון הצמחים והחיות?
מהן שעות האיברים של לחימת 'מגע המוות'?
מתי הלב הכי פגיע?
ולמה כדאי לישון מוקדם?
כל זאת ועוד בפרק השלישי והאחרון בסדרה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s