היום נולדתי. לא סיבה לחגוג?

רשומה רגילה

על ילדה שמאוד אוהבת ימי הולדת. ויש לה הצעות לתכנון מחודש של תזמון החגיגות. יש לה הסברים הגיוניים למה יום הולדת שנתי אחד הוא בדיחה.

היא אוהבת ימי הולדת. הכל צבעוני. כולם שמחים, או לפחות נראים שמחים. אה, ויש עוגה… איזה עוגה. כל-כך גדולה. כזו גבוהה. אמא'לה. אבל העוגה הזו הולכת ונהיית קטנה משנה לשנה. למה זה? למה לא הפוך? ככל שגדלים  צריך שהעוגה תהיה גדולה יותר. כי האדם החוגג הוא גדול יותר.

אבל אחרי הוכחות ויזואליות נראה שהמציאות שונה. התבניות, אותה מידת גודל, מדי שנה. אותו תנור. אותם חומרים. אותה קצפת. אז איך זה? העוגה קטנה משנה לשנה.

ואז היא הבינה, העוגה לא הולכת וקטנה, אלה העיניים שלה שהולכות וגדלות. היא הולכת וגדלה. מאז ראתה את העוגה לראשונה, היא עצמה הלכה וגדלה. שום דבר לא משתנה. רק נקודת המבט.

היא פקחה אתה עיניה לראשונה, באותם אחר צהריים סגריריים, וידעה מיד שהנה עומדים לחגוג לה יום הולדת. נותרה על הכרית, מחייכת לעצמה. בטח בחדר השני הם מכינים את ההפתעה, את השולחן, מכינים את העוגה.

היא אוהבת ימי הולדת. הכל צבעוני. כולם שמחים, או לפחות נראים שמחים. אה… היא הרימה את ראשה לרגע מעל הכרית, ברפלקס, משהו מבריק עבר בדעתה.

רגע.

קוראים לזה יום הולדת. אז למה חוגגים אותו רק פעם אחת בשנה?

אם מחפשים לחסוך בחגיגות, אפשר לחגוג פעם אחת בשמיטה, או פעם ביובל. או פעם בשנה ורבע לפי זמן מאדים. למה פעם בשנה? הפתרון בטח פשוט, חושבים המבוגרים, להם יש נקודת מבט שונה, כנראה. אולי שנה זה פרק זמן הגיוני מסיבה כלשהי. לא נראה לי. טיפשי. למה שנה? למה לא פעם בשנתיים, למשל?

רגע.

ואם לא רוצים לחסוך, בטח רוצים לתת לחגיגה הזו טעם ייחודי, ואם מישהו יחגוג יותר מדי יירד לו הטעם והוא יתחיל להשתעמם.

אז למה לחגוג פעם בשנה? פעם בשנה זה לא משעמם? זה יותר מדי קרוב… מה שצריך לעשות זה… אם הייתי מלכת ימי ההולדת, הייתי מחליטה שכל אחד יכול לחגוג יום הולדת רק פעם אחת בחיים… אה… איזו שמחה זו היתה. אנשים היו יכולים להחליט לעצמם איזה יום הם רוצים לחגוג את יום ההולדת שלהם, אחרי הכל זה יום, יום אחד, פעם אחת בחיים. בן-אדם לא נולד כל שנה, הוא נולד רק פעם אחת.

איזה רעיון טוב. אנשים יחגגו יום הולדת אחד, וזה בטח יהיה ענק כמו חתונה. עם עוגיות נחמדות בבר, ועם ג'לי, ואפרסקים מתוקים… ועם תזמורת, וכולם ירקדו. כן, זה רעיון הכי טוב. ככה זה יהיה הכי ייחודי שיש, בן-אדם יחגוג ברצינות את עצם העובדה שהוא נולד, הוא חי. זה אמיתי. זה לא סתם בדיחה שחוזרת על עצמה מדי שנה.

היא השתיקה את מרוצת מחשבותיה. מנסה להקשיב לקולות מהחדר הסמוך. ניירות מרשרשים? מישהו מנפח בלונים? ריח מהתנור? מסיבת יום ההולדת שלה הולכת ומתקרבת.

אבל היא, היא אוהבת ימי הולדת. הכל צבעוני. כולם שמחים, או לפחות נראים שמחים. היא רוצה יומולדת כל יום. אבל בזה אין שום היגיון, יגידו לה המבוגרים, בטח. זה לא נורמלי.

והיא בטוחה שזה כן הגיוני. הגיוני לחלוטין. היא נולדה ביום רביעי, או ביום שלישי בערב. אמא אמרה לה פעם שהיא נולדה בשעה 7:15 בערב. איזה יום זה? הם קוראים לזה 'אור ליום רביעי', למה קוראים לזה כך? והרי נולדתי בכלל כשהיה לגמרי חושך, ב-7:15 הכל לגמרי חושך, בחורף. למה 'אור'?

לא חשוב.

היא ניתבה מחדש את רצף מחשבותיה. היא נולדה ביום רביעי, אז יום רביעי זה היום שלה. היא רוצה לחגוג יום הולדת בכל יום רביעי. כל שבוע. 52-53 פעמים בשנה. זה הכי הגיוני שיש בעולם. היא נולדה ביום רביעי. זה היום שלה. אז למה שהיא לא תחגוג אותו בכל שבוע ושבוע מימי חייה? והרי סיכמנו שהיא לא מאלה שחוסכים, ועושים פעם אחת בחיים.

ואז היא נרדמה.

והתעוררה.

ולא הבינה. האם הפסידה את יום ההולדת הזה? מה קרה? איפה כולם?

כמה זמן ישנתי?

זה היה חלום?

אה, הפתעה!

כולם שמחים, מחייכים, מברכים ומאחלים. ויש חיבוקים. ומתנות.

איזה יופי. זה היום שלי. יום ההולדת שלי.

יום רביעי.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “היום נולדתי. לא סיבה לחגוג?

  1. מיכל

    שיהיו לה חיים חיים יפים ומלאיחגיגות וחגים. נראה שזה אכן הולך לקרות.
    מזל טוב!!!

  2. ח ל י

    בבית הספר של הבת שלי, ראה יומולדת ביום רביעי שעבר – http://www.notes.co.il/chelli/53584.asp יש לכל ילד ברכת בוקר, שיר אישי שהוא מדקלם בקול רם בכל בוקר. בכל יום ילדי היום מקריאים את שירם בקול רם מול הכיתה ו"מסמנים" בקטן את היום האישי שלהם…

    דווקא נחמד..

  3. מירי

    דביק
    מתגעגעת להזויים
    למשל,
    כיצד יכול חיידק (שבתנאים מתאימים מתחלק בממוצע פעם בעשרים דקות) לחגוג יום הולדת

    ואם חיידק מתפצל לשניים, האם המשמעות היא שהוא נולד ומתייתם בו זמנית

  4. איצ'י

    יש לנחמן רעיונות שרק הוא מגיע אליהם כמו המאמר הזה.
    הי נחמן הרבה זמן לא שמענו אקשן,
    פנק אותנו באקשן טוב.
    איצ'י.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s