ספונריזם – תופעת ה'שבורית זכוכה'

אנו נהנים לעיתים משיבושי מילים בסגנון "שבורית זכוכה". לתופעה הלשונית הזו יש מונח מקצועי: ספונריזם, על שמו של איש אקדמיה שלא רצה בה כלל.

זרח מפרחוני (פרח מזיכרוני).

צוחה ובוחקת (בוכה וצוחקת).

זולם בעבועים (בולם זעזועים).

עיצורים, תנועות או צורנים (Morpheme) מוחלפים זה בזה. אם לשעשוע, אם מתוך בלבול, ואם באופן טבעי על-ידי פעוט שעושה את צעדיו הראשונים בשפת אמו.

באנגלית זה נקרא סְפּוּנֶרִיזֶם (Spoonerism). התופעה הלשונית נקראת על שמו של וויליאם ארצ'יבל ספונר (William Archibald Spooner), איש אקדמיה מאוקספורד, אנגליה. חי בין השנים 1844-1930.

ההיסטוריה

שיבושי לשון שכאלה מתוארכים אחורנית למאה ה-12 בצרפת. וגם באנגליה, ספונר לא היה הראשון. שיבוש לשון מתועד אצל סופר הרנסנס הנרי פיצ'אם הצעיר (Henry Peacham) עוד ב-1662. במהלך המאה ה-19 פשט תחום שיבושי הלשון ועיוותי המילים כצורת הומור חברתי מקובלת. היסטוריונים וחוקרי הומור חלוקים מתי בדיוק ומאיזה סיבה החלה התופעה לצבור תאוצה בקרב הציבור. גם במערב ארצות-הברית נפוץ הדבר, נאמר שאברהם לינקולן עשה בעצמו שימוש בשיבושי לשון לשעשוע.

על כל פנים, התופעה קרויה ספונריזם על שם ספונר, שאייש באוקספורד שלל תפקידים אקדמיים בתקופת זמן של שישים שנה. הוא מתואר כאיש קטן מידות אך רב-עוצמה ובעל ידע רב ומקיף. התלמידים ושאר אנשי הצוות רכשו לו כבוד ונהנו לשמוע את הרצאותיו. עם כל זאת, כל מה שזוכרים ממנו, אלה שיבושי הלשון המגוחכים שלו.

האיש והשיבושים

האם ספונר אכן החליק בלשונו פעם ופעמיים? ייתכן. האם הדבר עורר את שומעיו לפרוץ בצחוק? ייתכן. אך מה שבטוח, זה לא קרה לו הרבה, והוא בוודאי לא אחראי לכמות המפלצתית של השיבושים והשגיאות שהצמידו לו מאוחר יותר. הסטונדנטים היו עושים שעות בהמצאת משחקי מילים ושיבושים פרועים, תוך שהם לובשים את 'כובע' הספונריזם. המונח נפוץ אז אל מחוץ לכותלי האוניברסיטה.

ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי (Arnold J. Toynbee) שאחראי על 12 כרכים שמפרטים את תחייתן ושקיעתן של ציביליזציות, מתאר את ספונר כאיש דמוי עכבר, אך אמיץ כאריה; בגיליון פברואר 1995 של הירחון ריידרס דיאג'סט (Reader's Digest), תואר האיש כאלבני, קטן קומה, בעל פנים ורודות, קצר-רואי, ובעל ראש גדול יחסית למידות גופו. אופיו ידידותי ומסביר פנים.

השיבוש והאנשים

ספונר עצמו לא הפיק הנאה מרובה מהפרסום הלא צודק שלו. כאשר הסתערו לעברו תלמידים וביקשו הרצאה, הוא פטר אותם במנוד ראש. "אתם לא רוצים הרצאה," הוא אמר, "אתם רוצים שאני אגיד את אחד מהדברים האלה…"

עד כמה שהתכחש לכך, שמו נקשר עד היום בשיבושי מילים, עד שהפך למונח עצמו שמתאר את התופעה. בפעמים הבאות שתשתעשעו בשבורית זכוכיה ודומיה, תנו רגע דומייה לוויליאם ארצ'יבל ספונר, שלא מרצונו, ניתן לכנות אותו אבי הספונריזם.

והנה כמה מקוריים

שימו לב לתבניות השיבוש השונות.

• בא עליו בתַקלו ובמַרמילו (בא עליו במקלו ובתרמילו).
• באו נַיים עד מֶפֶש (באו מים עד נפש).
• טובל בשמש רגלו (טובל בשמן רגלו).
• טיטוסו של יתוש [יתוש – מלעיל] (יתושו של טיטוס).
• כְּמַעַיָר המִתְגַבֵּן (כמעין המתגבר).
• נכנס סוד יצא יין (נכנס יין יצא סוד).
• עצם מבשרו ובשר מעצמותיו (עצם מעצמיו ובשר מבשרו).
• טֶמַח קָחוּן (קמח טחון).
• שְמָאלַיים יָדִיוֹת (ידיים שמאליות).

קישורים

• בהרחבה על התפתחות הספונריזם
• הביוגרפיה המודפסת של ספונר, ב-Amazon
• ביוגרפיה של ספונר וציטוטים המיוחסים לו
• ציטטות מאת ארנולד טוינבי
• הירחון ריידרס דיאג'סט
• מבחר ניבים עבריים, נסו לשבש אותם
• משחקי מילים ושעשועי לשון באתר סנונית