שיחה עם מעצב הטלאי הצהוב

רשומה רגילה

רצף של קטעי שיחה עם הר יוהן פרוכטמיך, האיש שאחראי לעיצוב הטלאי הצהוב כפי שהוא מוכר לנו כיום. מתוך גזרי עיתונים מתקופות קדומות. כמו בספרות, גם מהומות ורעיונות אידיאולוגיים נופלים בפרטים הקטנים.הפרשנות שמורה לכם.

 

איך הגעת לתבנית הנוכחית?

חיפשנו משהו מעניין. משהו יפה. תראה את כל קו העיצוב של מלתחת החֵילות שלנו. אתה בוודאי מבין שאסתטיקה היא אחד מהצדדים החזקים שלנו.

למה דווקא צהוב, יש לזה משמעות סימבולית נסתרת?

התווית הצהובה לא התחילה כאן. במאה ה-13 יהודים באנגליה אולצו לשאת תווית צהובה, וגם בפרס בשנת 630 ומשהו. להם היתה צורה אחרת, אבל היהודים תמיד סומנו בצהוב. זה לא צבע של קללה או קלון, צהוב זה צבע יפה, צבע מדבר. העניין היה שזה צבע בולט על צבע הבגדים השחורים של היהודים. אתה יכול לבדוק את התווית השחורה שנוצרים אולצו לשאת בפרס, למה שחורה? כי זה בולט יותר על רקע הבגדים האדומים והצבעוניים שלהם.

ומה לגבי הצורה, המגן דוד, מאיפה זה בא?

תראה, אני לא נכנס עכשיו לעניין של עצם התווית באופן כללי. אני מעצב אופנה, אחת מן ההוראות שלי היתה לעצב משהו שלא יעורר התנגדות. אתה מבין שכדי להשפיל את היהודים, יכולנו בקלות לבחור נניח תווית צהובה בצורת ראש חזיר. אנחנו יודעים מה יחסם של היהודים לחזירים. אבל כך לא היינו זוכים לשיתוף פעולה. מגן דוד מזוהה עם היהודים, והם לא עושים בעיות על עצם הצורה שלו.

היו עוד סקיצות מלבד זו שאנחנו רואים כיום?

כן היו כמה סקיצות. אבל כולן כללו את המגן דוד. סקיצה אחת היתה מגן דוד שהקודקודים שלו חתוכים מגופו; אחרת כללה את סמל הגולגולת והעצמות המצולבות בבסיס המגן דוד; היה גם כיוון לעצב את כל התווית כחתיכה מרובעת, מבלי לגזור לפי קווי המגן דוד, אבל לא יכולתי להסכים עם זה.

לפיהרר היתה דעה בעניין הסופי?

הפיהרר רצה מגן דוד שֶמוטה קצה הצידה. מסובב קצת לצד. קודקוד אחד נוגע בקו התחתי וקודקוד נוסף שכמעט נוגע. אבל היה מישהו מקורב אליו שהוריד אותו מהרעיון בטענה שהיהודים לא יצליחו לשמור על זווית נכונה של התווית כנגד בגדיהם. הפיהרר הוא קפדן בכל הנוגע לסמלים. תראה את הטוויסט שהוא נתן לסווסטיקה (צלב הקרס), במקור סמל הינדי חסר חן ומשמעות.

והמילה ג'וד, האם היו רעיונות נוספים למילת התווית?

בתחילה לא חשבנו שצריך מילה כלשהי. אני באופן אישי תמכתי בתווית ללא מילים. העיצוב עצמו צריך לדבר. מה היה בדורות קודמים? תווית בצורת לוחות הברית, תווית בצורת דגל פרום. עצם התווית צריכה לעשות את העבודה. ולשאלתך, כן, היתה לנו רשימה ארוכה של מילים, נראה שכל מי שהיה לו יד סביב התווית היה מוכרח להוסיף לרשימה עשר או עשרים מילים. בעיקר מילות גנאי השמורות ליהודים, חירופים, גידופים והיו גם רעיונות צבעוניים יותר. הסיכום היה שהשפלה המרה והגדולה מכל שיכול בן אנוש לספוג זה לשאת את התווית ג'וד (יהודי).

> ביבליוגרפיה מלאה שמורה במערכת.

> תודה לפטר הרמן על סיוע באִחזור עיתונים ותמיכה בגרמנית.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “שיחה עם מעצב הטלאי הצהוב

  1. ל.

    השאלה מה עשו עם העודפים. הרי היו עודפים, זה ברור. יש שמועות שאחרי המלחמה יזם זריז ציפה את הטלאים העודפים בקרם וניל ומכר את זה לחיילים אמריקאיים בקנטינות. הסטוריונים אחרים מפריכים את הטענה הזו ומוכיחים שחיילים בצבא האדום עיצבו מזה כלים למשחק השח-מט. עד היום אפשר לראות, במוזיאון הצבא האדום במוסקבה, צילומים בשחור לבן של חיילים סובייטים משחקים שח צהוב.

  2. נהניתי.
    למרות שהתיאוריה שלי אומרת שהיהודים הכינו לעצמם את הטלאים, בבית. זה עדיין משאיר אותנו עם מצבורים, בדומה לערימות המפורסמות של הנעליים והמשקפיים.

  3. לא קצין לא בועל חיות

    אני רואה עד כמה הכהנאצים, שאימצו את הצהוב-שחור, מדגישים באי-מודע את דבקות היהודי בגטו.

  4. מצטרף לכולם/ן – פוסט מצויין. תיקון קטן: את המילה הגרמנית Jude מבטאים יוּדֶה (ולא ג'וד).
    ויקטור קלמפרר כותב ביומניו על התהליך שבו המילה "יהודי" הפכה לעלבון, ואיך גם חבריו הגרמנים הטובים החלו להימנע ממנה, ולומר "בן דת משה" במקום, כי הם חשבו שזה יותר תקין פוליטית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s