צחצוחי לשון 2

על זמן המוות. על בחירת מקצוע עם שם נוח. ומה עושים עם כפפות ורעלות? חידודים ועיוותי מילים. רשימה הומוריסטית למחצה.

מיתה

לשון. וצחצוח.

האורח האדוק התקבל בסבר פנים יפות. לקראת הערב פנה ואמר, "הגיעה שעת המיטה…" ומיד אחז את מצחו. שעת המיטה? ואולי יחשוב המארח שאמרתי 'שעת המיתה' ונמצאתי מגדף, חלילה…
המארח הרים את ידו והצביע. "ידידי," הוא אמר, "אתה ומשפחתך תלונו שם, בחדר עם ארבע מיטות…"
נחרד האורח עוד יותר. "אוי לי, ארבע מיתות בית-דין…"

חכמים, היזהרו בדבריכם. או, אדוקים, היזהרו בדמיונכם.

המקצוע

במשך הזמן התברר לי שאכן חסרה מילה שתציין את מקצועו של 'איש קונגרס'. צירוף המילים הזה ארכני לחינם ואין בו כבוד. אנו אומרים 'שוטר' ולא 'איש משטרה'. אנו אומרים 'רופא' ולא 'איש רפואה'. אנו אומרים 'כלב' ולא 'איש רע מעללים'. (טוב, זה לא ברצינות.)
מכאן יצאתי לבדוק עם מילה שיש לה הקשר סמוך, 'איש סֶנָט', אותו אנו מכנים 'סֶנָטוֹר'. מכאן המסקנה: 'איש קוֹנְגֶּרס' הוא: 'קוֹנְגְּרֶסוֹר'. קונגרסור. שינון קצר.

דוגמה: ראיון בלעדי עם הקונגרסור מארק אלברט, רגע לפני הוצאתו להורג.

היפוכים

כדי לכנות את מה שאינו הַיי-טֶק (טכנולוגיה עילית), אנו משתמשים במונח 'לוֹ-טֶק' (טכנולוגיה נמוכה, או תת-טכנולוגיה), זה נכנס לעומק שפתנו. לעומת זאת, יש את המילה הַיי-סוֹסַייטי (החברה הגבוהה), שההיפוך שלה לא קיים עדיין בעברית: לוֹ-סוּסַייטי (החברה הנמוכה). או אולי 'לא סוסייטי', אם מתכוונים לאיזה סקטור של אנשים לא מתורבתים, וזה הופך לסוג של גידוף. מכאן אנחנו גולשים אל 'תת-תרבות', אבל זה כבר משמעות אחרת.

דוגמה: זה אלבום שפונה לעמך, לחבר'ה הפשוטים של הַ'לוֹ-סוּסַייטי', ולא לאיזה מתנשאים שהולכים לקונצרטים. ת'מבין אחי?

בוגדים

את זה אנחנו מבינים: גרביים – גורבים, חגורה – חוגרים. כובע – חובשים. בגדים כללים – לובשים. נעליים – נועלים. מגפיים – נועלים. רגע, רגע. איך זה?
'נעילה', נגזרה מ'נעל', אם כן למה כשמגיעים ל'מגפיים' – ממשיכים לנעול אותם? אולי משום שמגף זה סוג של נעל? נו. ומה לגבי ערדליים? גם אותם נועלים. למה? מאותה סיבה, לא? גם ערדל – זה סוג של נעל.

טוב, למעשה, בלילות קרים במיוחד, אני יכול לשמוע את קולם הצרוד והמתפוגג של המגפיים והערדליים בוקעים ועולים מן המרתף, היכן שהם נמצאים במשך כל ימות השנה, ומעלים אבק ומשמשים מקום משכן לעכבישים ושאר יצורים שפלים. הם צועקים על העוול הזה. אבל כבר עבר זמן ארוך כל-כך מאז התקינו את המונח, וכבר אין להם סיכוי לקבל מונח אישי משלהם. מסכנים.
מכאן אני עובר לכפפות. מה עושים בכפפות? לובשים. בטח. המילה הכללית הזו שמתאימה לכל בגד שהוא. טוב. אם גרביים – גורבים, עניבה – עונבים וכו', אז כפפות – כּוֹפְפִים.

זה יכול לבלבל בתחילה. כופף הוא אחד שמתכופף, רוכן; כופף זה שריר שמאפשר כפיפת איבר. קצת מבלבל. אבל זה לא נורא, משום שהמילה נמצאת בחברה טובה של שאר מילים מבלבלות. הנה: נעל, המילה יכולה להתפרש כ-נָעַל נעליים; נָעַל דָלַת; וגם נַעַל, כשלעצמה. וגם גרב, המילה יכולה להיראות כמו, גֶּרֶב, כמו גָּרַב, וכמו גָּרָב.

לגבי רעלה, אין מקום להאריך. רעלה – רועלים.

דוגמה 1: בטרם שלף את אקדחו, מיהר לכפוף את כפפות העור שלו…

דוגמה 2: "איזה בזבוז. כפפתי כפפות של עור, עכשיו אני בכלא. כפפות של עור משמרות טביעות אצבע. חבל שלא כפפתי את כפפות הגומי… בוא נודה, עמיתי לתא, רוצח שכיר כפוף בכפפות של עור, פשוט נראה טוב יותר."

דוגמה 3: הברנש רָעַל את רעלתו, ועכשיו הוא רעול פנים.

להשתמש?

לא בטוח שתמצאו את המילים לעיל באחד מהספרים שלי. אולי יתמזל מזלי ואחת המילים תחמוק ותתמקם בספר? לא בטוח. מה שכן, סביר שבספר אחד, הומוריסטי, כנראה, ארשה לעצמי להתפרע ולשרבב מילים כאוות נפשי. אבל זה יהיה רק ספר אחד. גם משהו.

צחצוחים 1

החלק הראשון של 'צחצוחי לשון' מעוות ניבים ומילים בלי רחמנות. בואו לראות.