ארבעת צלפי האפוקליפסה

רשומה רגילה

קטע של מתח, בו מתמודד מתנקש מול ארבעה צלפים בליל סופה. מתוך פרק של 'הפאזל', החלק הסוגר בטרילוגיה 'פתח מילוט'.

ליל סופה. ארבעה צלפים. מתנקש אחד.

באותו לילה השתוללה סופה זועמת על אי הנסיך אֶדוּאַרד, הפּרוֹבינְציָה הדרומית ביותר במדינת קנדה. הגלים בגדה של כֵּף ווּלף גבהו והוטחו אל החוף, מותירים שבלים של קצף לבנבן, נמוג, כמו תלתלי פרא של ילד שובב. גשם ירד ללא הפוגות. צמרות העצים ביער הסמוך לבית היטלטלו וחרקו על גזעיהם.

היה זה עיתוי לו ייחל ג'יוּאוּ יותר מכל.

עיתוי שכמו נתפר להתנקשויות.

במרחק של קילומטר בקירוב מביתה של אביגיל, הוא רבץ בתוך תלולית בוץ, מכוסה בשיחייה עבותה ועטוף ברשת הסוואה. הדְרָגָוֹנוֹב שלו הותקן על הדוּרגל, וקנהו הארוך כוסה גם הוא ברשת הסוואה בצבעי הרקע.

ג'יוּאוּ הציץ בשעונו והצמיד עין אחת אל הכוונת הטֶלֶסקוֹפּית של רובהו. הוא בחן רגע ארוך את חזית הטירה החשוכה, עובר מחלון לחלון, רואה לסירוגין את הנקודות האדומות של הלייזרים המגִנים על הפתחים. הוא עלה והביט אל הצריחים והמגדלים שטבלו בתוך הערפל המנוקד בגשם דמוי חוטים.

מתוך המחקר שלהם בימים הקודמים עלה בידו של ג'יוּאוּ לשער את מיקומם של ארבעת הצלפים בחזית הבית. אבל הוא לא יעשה לעצמו הנחות, התנקשות מוצלחת לא מבססים על השערות. הוא המתין.

החושך היה כמעט מוחלט. הוא אימץ את ראייתו, ממתין. הזדמנות צריכה להגיע. הוא הציץ שוב בשעונו, הזמן עובר אבל זה לא ילחיץ אותו. הוא רוצה הזדמנות. הזדמנות לחסל ארבעה צלפים בארבעה קליעים.

מבעד לעדשה הוא הביט בסדר מחזורי בארבע הנקודות בהן ממוקמים הצלפים. הוא לא ראה אותם. המתין להם.

הבהוב בחשכה משך את תשומת לבו של ג'יוּאוּ, הוא כוונן את עדשות הכוונת. במרכז הסימון המרכזי הדומה לקָמָץ, הוא ראה את פניו של הצלף שהצית סיגריה, מחוץ לבית, סמוך לחומה, מכוסה ביריעת גומי.

ג'יוּאוּ לחש אל הגשם, "פרש ראשון, מלחמה." וחקק בזיכרונו את המיקום המדויק, לפי השנתות המילימטריות בתוך הכוונת שלו.

זמן-מה אחר-כך הבחין בחלון הימני במפלס העילי תנועות ידיים של צלף שניסה לעורר את עצמו. ג'יוּאוּ לחש, "פרש שני, רעב." וכוונן את העדשות.

הוא הוסיף להמתין. צלף שלישי גילה את עצמו מהצד של היער, עטוף באוהל צר כמו כיסוי לתא טלפון ציבורי. רק ראשו וקנה רובהו השתרבבו מבעד לאוהל. בין היריעות המתנופפות ברוח הצליח ג'יוּאוּ להבחין בנקודות של אור. הצלף האזין לרדיו. התרשלות.

ג'יוּאוּ לחש, "פרש שלישי, מגפה." הוא הביט בשעון. עוד צלף אחד.

הוא הצמיד לכוונת התקן לראיית לילה והביט בחלון השמאלי של המפלס העילי. הוא ראה את פניו של הצלף האחרון. ג'יוּאוּ ניתק את ההתקן ושלף את המשדר שלו. בטרם העיק על לחיץ השידור הוא לחש, "פרש רביעי, מוות."

ג'יוּאוּ שידר שלושה צפצופים באורך זהה, שהעבירו את המסר: 'צאו לדרך.' צפצוף אחד חזר אליו, כאומר, 'קיבלנו'. ג'יוּאוּ סובב מעט את הרובה והביט אל תוך היער. הוא ראה במעומעם שתי דמויות לבושות שחורים חומקות בחסות הסופה והחושך.

הוא שלף מחסנית וחיבר אותה לרובה, דרך בשקשוק קפוא ולקח נשימה. היה עליו לקחת בחשבון שני מרכיבים בטרם ילחץ על ההדק. ראשית, עוצמת הרוח והשפעתה על נתיב הקליע; שנית, המרחק הרב אותו צריך הקליע לעבור, שבמהלכו בוודאי יכהה המסלול המבוקש.

ג'יוּאוּ עשה את החישובים במהירות. כדי לפגוע באזור חזהו של הצלף, הוא צריך לכוון כלפי מעלה וימינה, מרחק-מה מעל ראשו והצִדה משם. הטווח יוריד את הקליע אל האזור המבוקש, והרוח תטה אותו לשם. אם יכוון ישירות לחזה, ישרוט הקליע את הרצפה במרחק-מה משם ורק יעורר את הצלפים האחרים.

הוא אמר, "מלחמה," ולחץ על ההדק. מכאן הוא צריך לחסל את כל הצלפים בתוך זמן קצרצר, משום שבוודאי הם כולם בקשר, ואם אחד מהם משתתק יצאו האחרים לפעולה.

ג'יוּאוּ עבר למטרה השנייה. "רעב." הוא ירה אל החלון הימני.

ירייה שלישית. "מגפה." האוהל הריבועי קרס תחתיו אל הבוץ, יחד עם הרובה והצלף המת.

הצלף הרביעי בחלון השמאלי גילה אותו. ג'יוּאוּ קרץ מבעד לעדשה וכשלחץ על ההדק לחש, "מוות." הקליע בלע את הטווח, עבר את חלון הטירה, וחדר לתוך הכוונת הגלילית, אל עינו ומוחו של הצלף. ג'יוּאוּ ראה את הכוונת משחירה ואת הצלף נופל תחתיו.

ג'יוּאוּ הביט סביב דרך העדשה שלו. הוא לחש את שמותיהם של ארבעת פרשי האַפּוֹקָליפּסָה, שהיוו עבורו סימנים לזכירת הצלפים. "מלחמה, רעב, מגפה, מוות." הסריקה האחרונה הניחה את דעתו.

ג'יוּאוּ התרומם על רגליו, והרים מטול רימונים שנח מכוסה למרגלותיו, הוא הסיר את יריעות הבד, אחר הרים את רובה הצלפים מעל חצובת הדוּרגל, והתקין את המטול לקנה הרובה. הוא הכניס יד לכיסו ושלף שני תרמילים ריקים של כדורי תשעה מילימטרים, השתעשע בהם לרגע בכף ידו המכוסה בכפפה, ומיהר לתחוב אותם באוזניו, להגנה מפני הרעש.

דרך במשיכה וירה אל שטח הטירה. זגוגיות התנפצו. אורות מהבהבים פוצעים את האפלה לרגעים אחדים, כמו פצצות תאורה, אבל לרימונים אלו היה כוח הרס, ולא רק תאורה.

כתם שחור התנתק מאחורי הטירה והגיח לתוך הכביש. ג'יוּאוּ הביט מבעד לעדשה. רכב שטח מיהר בדרכו לתוך היער, גלגליו מתיזים בוץ. עשן לבן נפלט מאחוריו.

הוא הרים את הציוד שלו וחייך בלחי אחת.  

● ●

קטע מתוך פרק של הפאזל,
החלק הסוגר בטרילוגיה פתח מילוט
.
יתפרסם ביום חמישי הקרוב (29.12.05) במגזין שעה טובה.

● ●

קטעים אחרים מתוך הסדרה:

תיאור ההתפוצצות האטומית בהירושימה, ואת מאמציו הנואשים של אחד הלוחמים מהקבוצה החשאית לסייע בריפוי נפגעים.

קטע של פעולה. פריצה לילית למעוז מאפיה ביפן, דיאלוג של פושעים על אלימות בבידור, וקרב חושך בלתי-אפשרי.

מודעות פרסומת